ואיזה תופעות לוואי לא היו לי...

אצלי זה מתחלק לשלוש קבוצות:

1) תופעות לוואי שמלוות אותי כל עוד אני נוטל את התרופה.

2) תופעות לוואי שהיו עם נטילת תרופה אך נפסקו כשהפסקתי ליטול אותה.

3) הסוג הכי גרוע: תופעות לוואי שממשיכות ללוות אותי גם לאחר שהפסקתי את נטילת התרופה. כלומר תרופות שעשו לי נזק בלתי הפיך.

הסוג השלישי הוא הסוג שכולם חוששים ממנו יותר מכל. "מה יקרה אם אתחיל לקחת תרופה, אראה שאני לא יכול להתמודד עם תופעות הלוואי שלה ואפסיק, אבל תופעות הלוואי לא יעזבו אותי לעולם?"

אז אני דוגמה מהלכת לאחד כזה שקיווה שזה לא יקרה לו, אבל חטף אותה ובגדול. ולמרבה הצער, דוקא תופעות הלוואי האלה הן הקשות ביותר מכל תופעות הלוואי שחוויתי בעבר ואני חווה היום.

מה למשל?

למשל טינטון (צפצוף באזניים) נוראי, שהחל שלושה ימים בלבד לאחר שהתחלתי לקחת תרופה. מייד הפסקתי איתה, אבל הוא ברוך השם נשאר כמו עלוקה שאי אפשר להסיר אותה. בהתחלה חשבתי שאני פשוט יוצא מדעתי, משתגע לגמרי. זה היה טירוף מוחלט. גם ככה אני סובל מרגישות נוראית לרעש, כך שבמקרה שלי זה היה סבל כפול ומכופל. רציתי למות רק בגלל זה. לקח לי שלוש שנים (!!!!!!) להסתגל אליו. שלוש! היום הוא במצב נסבל ואף יותר טוב מזה.

מה עוד?

תופעת לוואי נוספת שאני סובל ממנה עד היום היא משהו הזוי לחלוטין. זה קרה לי בעבר בעקבות תרופה מסויימת, אך כשהפסקתי עם התרופה, התופעה חלפה. לצערי הרב היא חזרה על עצמה כשניסיתי תרופה אחרת. מיד הפסקתי עם התרופה, אבל לתדהמתי התופעה לא עוזבת אותי עד היום. במה מדובר? לאחר שאני נרדם בלילה, הגפיים בצד ימין (יד ורגל) מתחילות לקפוץ כמו משוגעות. אני מרגיש אותן נטענות במתח חשמלי רב, ובבת אחת זה מתפרק והן קופצות כאילו קיבלתי זרם. זה יכול להימשך ככה שעה שלמה. טירוף! תנסו אתם לישון במצב כזה. מצד אחד זה קצת משעשע בגלל האבסורד שבזה. מצד שני זה אומר לילות ללא שינה, וקשה מאד לתפקד ככה. למזלי תרופה אחרת שניסיתי הביאה לכך שהעסק נרגע למשך מספר שבועות, עד שמתחיל מחדש, ואז אני לוקח שוב את התרופה הזאת וזה נרגע לאיזה זמן, וחוזר חלילה כבר שלוש שנים, וכנראה עד סוף החיים.

וכל זה כמובן בנוסף לתופעות הלוואי שיש לי מהתרופה שאני נוטל באופן קבוע. ממש אורגיה של תופעות לוואי והכל על חשבון אני המסכן...

אז מה אני מנסה להגיד בעצם? לא לקחת תרופות? זה ממש לא מה שאני מנסה להגיד. לא בא לייאש פה אף-אחד. מה שאני אומר זה שכן תנסו תרופות, אבל חשוב ביותר שתהיו קשובים לעצמכם, לגוף שלכם, למוח שלכם. אתם הרי מכירים את עצמכם יותר טוב מכל אחד אחר. זכות ההחלטה הסופית אם להשתמש בתרופה זו או אחרת שמורה לכם. לא לרופא. הוא לא עובר את מה שאתם עוברים. תהיו שקולים וזהירים בכל מה שנוגע לנטילת תרופות. שיהיה בהצלחה!