אז יש נושא שאני הכי לא אוהבת לדבר עליו מהרבה סיבות שאתם תבינו בהמשך.. זוגיות

אחת מהם זה כי אף פעם לא הייתה לי אחת.. ההיסטוריה שלי עם המין שני הוא נושא מאוד כואב שאני כל הזמן קוברת אותו במשפט פשוט "אני כרגע לא מעוניינת/ אני רוצה קודם לעבוד על עצמי"  אבל תאמת שאני אף פעם לא הייתי בזוגיות כי אני סובלת בעודף משקל גדול והדבר הזה גרם לי לחוסר ביטחון רציני כל חיי, מאז שהייתי ילדה היו קראים לי שמנה ותמיד דחו אותי בגלל זה, אני סובלת מחרדה חברתית ולכן גם מעגל החברים שלי מסתכם באחת וגם זה כי אני מפחדת להישאר לבד. אבל חברים זה לא הנושא של היום, את הבן זוג שלי אני רוצה לפגוש פנים מול פנים, ובטח שלא באפליקציות לא שחס וחלילה אני מזלמלת פשוט זה לא מתאים לי. בן הזוג שלי צריך להיות יותר מסתם בן זוג, אני לא מתכוונת להיפגע הרבה פעמים בחיי כי אני גם ככה רגישה, אז כן הוא בגדול צריך גם למלא את חלק החברות,

תמיד אני שואלת את עצמי אם אני חייה בסרט הרי עם דרישות אי אפשר להיכנס לזוגיות, תמיג הרגשתי שפספסתי הזדמנויות כי לא זרמתי, היה פה ושם בנים שרצו אבל כמובן שלא למשהו רציני ובשביל להיכנס למיטה זה חייב להיות הרבה יותר מדקה של שיחה, אני מודה בשביל להכיר מי אני באמת צריך הרבה שעות עבודה כי יש גם הרבה צדדים שמוגנים על ידי מסכות, אני רגילה לאכול את עצמי מבפנים עד שנמאס לי מהעולם ואז אני מגיע למסקנה שהכי טוב לבד כי ככה לא נפגעים. אני בת 22 ותמיד מה שאומרים זה מה כבר ילדה בגיל כזה יכולה לעבור אבל כשמוסיפים למשוואה מוות של הורה בגיל צעיר (אבא) פלוס משפחה של בנות (4 אחיות) פלוס הצקות בבית הספר פלוס סירובים לא נעימים פלוס ופלוס ופלוס אפשר להבין שאני ממזמן וותרתי על  הנושא הזה אני רק מחכה לבן אדם שאני התפשר איתו על חיים משותפים אם הבנה שאני לא מתכוונת ללכת לשום מקום, אז כן בחלומות שלי אני פוגשת בחור שאני אוהב ויסחוף אותי להרפתקה שבסופה אני הוכיח לכולם שאני שווה יותר ממה שחושבים שאני ואבל תכלס זה רק חולם

אני בדרך כלל מצטט שירים אבל דווקא היום אני לא חושבת שיש שיר ויעזור לי להרגיש טוב 

נתראה בפעם הבאה