מריבות הן חלק טבעי מתוך מערכת היחסים בין אחים. אופי המריבות ועוצמתן מושפעות מגורמים שונים כגון גיל, סביבה, טמפרמנט של הילד, ואיכות הכישורים החברתיים שלו. החדשות הטובות הן שמריבות אלה יכולות להיות דווקא הזדמנות מצוינת לתרגל את היכולות החברתיות שלהם.

מריבות בין אחים – עובדת חיים

סיטואציות יום יומיות בין אחים מתלקחות בקלות ובמהירות למריבות. אחים עלולים לצעוק אחד על השני, לבודד זה את זה, להיות אגרסיביים ואפילו ללכת מכות.

מריבות באות לידי ביטוי בדרך כלל כשילד חש מקופח, נעלב, שלא נהגו כלפיו בצורה הוגנת או שזכותו נפגעה בדרך כלשהיא. מקרים שגרתיים כגון תחרות על תשומת לב ההורים, הקנטות או חדירה למרחב האישי עלולות לגלוש ללא קושי למריבה עוצמתית.

מהם הגורמים המשפיעים על מריבות אחים?

טמפרמנט – המזג המולד הוא אחד המשפיעים המשמעותיים ביותר על מריבות אחים. ילדים בעלי מזג סוער, הנוטים לכעוס, ילדים שמתוסכלים בקלות, כאלה שסובלים מקשיי ויסות חושי או רגשי ואלו שמגיבים בקיצוניות יגררו ליותר מריבות אחים ובעוצמה גבוהה יותר. ילדים אלו זקוקים לתיווך הורי צמוד, לעזרה בוויסות, לכללים ברורים, שגרה קבועה והרבה חיזוקים חיוביים.

לעומתם ילדים בעלי מזג איטי, שאינם ממהרים להגיב, שמקבלים את הדברים ביתר קלות ולעיתים אף לא שמים לב לכל פרט יגררו פחות למריבות, יגיבו בעוצמה מתונה יותר ויתכן שיוותרו יותר. ילדים אלו זקוקים לעידוד ותמיכה על מנת שלא לוותר על עצמם שוב ושוב.

סביבה - נשאלת השאלה איזו אווירה סביבתית אנחנו מזמנים עבור הילדים ובפרט כשהם רבים. ילדים לומדים ממעשים הרבה יותר מאשר מדיבורים ולכן קיימת חשיבות רבה למודל ההורי שהם חווים בבית. כשאנחנו ההורים מדברים אחד אל השני בכבוד, בסבלנות ובהתחשבות יש סיכוי גדול שגם הילדים שלנו ינהגו כך. ההורים יכולים להיות מודל להתנהגות חיובית ומיטבית עבור ילדיהם.

ילדים לומדים מהוריהם איך משתפים פעולה, איך מגיבים ברגע של כעס, האם בהתפרצות או באיפוק, כיצד מתאימים תגובה לסיטואציה המרחשת וכיצד מקשיבים לאחר.

ילדים לומדים כמובן גם מהתנהגויות שליליות. ילדים שחווים סביבה עם צעקות רבות, עונשים ואפילו אלימות מילולית או פיזית יגלו נטייה גדולה יותר למריבות אלימות, אגרסיביות ותוקפנות כלפי אחיהם, הוריהם וחבריהם.

גיל - בגיל צעיר, סביב גיל שנתיים, התנהגות אגרסיבית שכיחה יותר. הילדים מרוכזים בעצמם, אוצר המילים שלהם מצומצם, הם מתקשים לבטא את הרגשות שלהם ולכן 'מתנהגים' אותם. ככל שהם גדלים מיומנות פתרון הבעיות שלהם הולכת ומשתכללת והצד הוורבלי תופס את מקום הצד הפיזי.

בגיל 3-4 הילדים מתחילים לראות את הסביבה, את הזולת, מתחילים לשתף פעולה עם ילדים אחרים, לחלוק וליזום. היכולת הוורבלית משתכללת ואתה יכולת הבעת הרגשות. כשהם מתוסכלים לרוב הם יודעים לדבר את הכעס או התסכול וזקוקים לפחות התנהגויות שליליות. בגיל הזה יורדות לרוב כמות המריבות ועוצמתן אם כי עדיין נדרשת תמיכה, תזכורת וכמובן עידוד ומשוב חיובי.

בגילאי4-6 הילדים זקוקים מאוד לקבוצת השווים ויכולים לתקשר כמעט ללא צורך במבוגר. הם מסוגלים לשתף ולחלוק, לארגן תור, להתפשר ולוותר. בגיל זה הילדים לרוב מסוגלים לדבר על המחלוקות ולהגיע לפתרונות תוך שהם מעלים אפשרויות שונות. זהו גיל של משחק משותף וחלוקת תפקידים, לרוב סביב נושא הבית והמשפחה. גם בגיל הזה הילדים זקוקים להרבה עידוד על מנת לחזק ולהרבות התנהגויות חיוביות ולוותר על השליליות.

בגילאי 6 ועד גיל ההתבגרות, חילוקי הדעות פחות פיזיים ובאים לידי ביטוי יותר במריבות מילוליות. בגיל הזה הילדים עסוקים בבניית מקומם בחברה והקבוצה הופכת יותר ויותר משמעותית עבורם. הם עוברים תהליך של סוציאליזציה ובהדרגה מפנים את  האנרגיה יותר ויותר אל החברה שבחוץ.

מה אפשר להרוויח ממריבות בין אחים?

חילוקי הדעות ואפילו המריבות הם דווקא הזדמנות מצוינת לתרגל את היכולות החברתיות להן יזדקקו הילדים בהמשך החיים. כשהילדים רבים, לנו ההורים יש הזדמנות לתווך ולשקף את המחלוקת בצורה הוגנת ולעזור להם לפתח ולשכלל את הכישורים החברתיים.

אנחנו יכולים למנף את המריבה כדי לאפשר לילדים ללמוד כיצד מנהלים משא ומתן, איך מביעים דעה וגם מקשיבים לדעה של האחר, כיצד נותנים מקום ומסתכלים גם על נקודת מבטו של האחר, איך מכבדים את זכויותיו, מתחשבים ברגשותיו וכיצד ניתן לוותר מרצון.

חשוב לדבר על הדברים כשהילדים וגם אנחנו רגועים ולא תוך כדי ריב. ככל שהילדים יפתחו כישורים חברתיים טובים יותר כך ילכו המריבות ויתמעטו.

ההשפעה שלנו כהורים על המריבות והיחסים בין הילדים היא קריטית

לנו ההורים יש השפעה רבה על היחסים במשפחה והדרך בה ילדינו רבים. יחד עם זאת אנחנו במקרים רבים מעורבים רגשית וגם לנו יש התניות ודרך תגובה הטבעית לנו. לא פעם אנחנו מתקשים לראות את התמונה מבחוץ באופן אובייקטיבי וזקוקים לעזרה מקצועית כדי לעשות קצת סדר. במקרה שהריבים מרובים, הטונים גבוהים ועוצמות התגובה עולות כדאי לפנות לאיש מקצוע ולקבל הדרכה.

קבוצות למיומנויות חברתיות והדרכות הורים הם כלים יעילים לעזרה

כשהמריבות בבית יוצאות משליטה כדאי לקבל עזרה בנושא. כשאנחנו נותנים לילד שלנו את העזרה המתאימה, כשהוא נפגש עם עוד ילדים שמתמודדים עם קושי ומבין שהוא לא לבד, זו התחלה טובה לשינוי. קבוצות למיומנויות חברתיות הן כלי יעיל לחיזוק הדימוי העצמי ולרכישת כישורים חברתיים. כשהילד שלנו מתאמן ומתנסה בהרבה אינטראקציות חברתיות ומקבל תיווך בזמן אמיתי, יש לו הזדמנות ללמוד מהטעויות של עצמו ולסגל תגובות חדשות. כשאנחנו ההורים, חושבים את הילד שלנו ביחד עם מטפל רגשי מקצועי ומקבלים כלים להתמודדות בהדרכת הורים, אנחנו יכולים לשנות את האווירה בבית, לשנות את התגובות שלנו ולתמוך בילד כדי שגם הוא יוכל לעשות שינוי ולהרגיש רצוי ושווה בין שווים.