אהובה יקרה, יש בך קסם טהור וזך של רצון להכיר את עצמך, לדעת את קווי דמותך וזה מדהים לראות איך בגילך הצעיר את מתמודדת עם שאלות קיומיות כה גדולות וחזקות. זכרי שגם עצם אי העשייה, ההפסקה ממירוץ החיים שאנו חווים בעקבות הנגיף, היא כשלעצמה ברכה. משום כך, אל תלקי את עצמך אם אינך עושה כלום, או שקיימים לך עוד חלומות במגירה בהם לא נגעת, כי יכול להיות שמהות התקופה היא לנוח, לעצור, לצבור כוחות. נעמה לי מאוד הכתיבה שלך, נראה שהדברים שכתבת בוערים לך ודעי שיותר מבסדר להרגיש אותם ולחוות אותם, אנחנו בני אדם, הגעגוע בתקופה הזאת הוא חלק מאיתנו וניתן לתעל אותו על מנת להעריך את הפרטים הקטנים שלרוב אנו לוקחים כמובן מאליו- כמו החברים, הלימודים, העבודה ושאר הירקות.. מחזקת אותך מפה ואת תמיד מוזמנת לשוחח איתי אם תרצי :)

מבין אותך, גם אני במצב כזה בערך עכשיו והייתי כבר כמה פעמים בחיים כל מה שאני אומר לך ובעיקר לעצמי... מצב גרוע מאוד ליפול למידה של עצלות זה דבר נורא גם אם מייפים את זה בכתיבה יפה ויצירתית אין דבר כזה לא לעשות כלום הרי בכל מקרה עוברים ימים סתם הצעה לדוגמא לכי תעשי ריצה ותצלמי כמה תמונות של נוף שמים כחולים וכאלה ואז תחזרי ותרשמי פוסט יצירתי איזה כיף זה להזיז את הגוף ולהרגיש את השמש בליווי תמונות יפות(מבין אם זה לא פשוט לך כרגע ליישום) לסיכום את בוחרת איפה להיות:heart:

אני לא מרגיש טוב תודה ששיתפת, אני מזדהה, אני שחקן שחקן מגעיל בחיים שלי מנסה להסתיר מהסביבה את כל הגועל והסירחון שנפלט ממני ללא הפסקה אני שחקן גרוע שלפעמים מצליח לתעתע ולעשות מעצמי משהו שאני לא