4 בבוקר.בוהה במאוורר התקרה.כל בני הבית ישנים שנת ישרים.השקט מחריד אותי.מזל שהמאוורר משמיע איוושה חרישית.ושוב מתגנבות המחשבות...הן שילוב של הלקאה עצמית וזעם.

אני מביט בנייד. בודק מתי היא התחברה לאחרונה. בשעה 2:36 היא עוד היתה זמינה...מעניין, אני חושב...אני חושב עליה, על הצחוק שלה, על החיוך, על ריח הגוף שלה, על מגע העור שלה.על טעמה המתוק - אני ממש יכול להרגיש את טעם גופה בקצה לשוני.המחשבות עליה מצליחות להבריח את המחשבות הרעות.

גופי מתחיל להרפות לאט לאט.

כולם מדברים על חשבון נפש....איזה חשבון ואיזה נפש....החשבון היחיד שאני עושה זה כמה נכנס (כלום) וכמה יוצא (אלפים). "והנפש" היחיד שיש פה זה אני שהופך להיות חולה בנפש....