הצלחה של ניתוח תלויה במגוון רב של גורמים, ממומחיות המנתח דרך הטכניקות הכירורגיות ועד המצב הבריאותי של המטופל והתנאים בהם מתבצע הניתוח. חשוב מאוד לגשת לניתוח רק לאחר אבחון רפואי מעמיק והמלצת רופא מומחה ולדאוג לפעול על פי ההנחיות על מנת לקצר את ההתאוששות ואת משך זמן ההחלמה.חלק בלתי נפרד מההחלמה מוקדש לחזרה לשגרה תוך הסתגלות למגבלות התנועה הקיימות  כאשר ההמלצות משתנות מניתוח לניתוח.

למשל, מי שעבר ניתוח החלפת מפרקים נדרש לאשפוז קצר ולאחר מכן לביצוע תרגילי פיזיותרפיה על מנת לשפר את טווח התנועה וכעבור תקופה מסוימת מומלץ לו לעסוק בפעילות גופנית שעשויה לשפר את זרימת הדם וגם את החזרה לשגרה.יש גם חשיבות לטכניקה בה מנתחים את הפציינט כאשר יש למשל הטכניקה הקדמית בהחלפת מפרק הוכחה כטכניקה שמקצרת משמעותית את משך השיקום. בכל מקרה, אחת הדאגות הרווחות בקרב מנותחים היא בהופעת פצעי לחץ.

הלחץ לא עוזר – יש לעקוב אחר שינויים בעור

באופן טבעי, לאחר ניתוח, החולה שוכב עד שהוא מתאושש והשכיבה יכולה להיות ארוכה מאוד ומשתנה מניתוח לניתוח ומפציינט לפציינט. ככל ששוכבים ללא תזוזה עולה הסיכוי להופעת פצעי לחץ המכונים גם כיבי לחץ ומתייחסים לפגיעה בעור וברקמות הנובעים מלחץ ממושך על העור ואלה נפוצים בעיקר באזורים גרמיים בגוף, ביניהם קרסוליים, ירכיים ועצם הזנב.הופעת פצעי לחץ משתנה בעוצמתה בין מטופלים, אך לרוב התסמינים או סימני האזהרה לכך שעשויים להופיע פצעים אלה או כבר החלו להיווצר פצעים מלחץ כוללים שינויים בגוון ובטקסטורה של העור, האזור מתנפח, מורגש מוגלה, האזור רך במיוחד. הלחץ על העור פוגע למעשה בזרימת הדם לרקמות בעיקר באזורים הגרמניים כאמור, שאלה אזורים בהם יש פחות שומן שמגן על העצמות או השרירים מפני פעולת החיכוך.  ללא זרימת דם, הרקמה עלולה למות ומכאן הסיכון הגבוה לנזק בריאותי ממשי. 

זהירות, פגיעה בעצמות

פצעי הלחץ יכולים להסב נזק קל לרקמה ועד פגיעה עמוקה בשרירים ובעצמות, כמובן ככל שהשכיבה ממושכת יותר ויש מצבים רפואיים שעשויים להחריף את הבעיה כמו בריחת שתן או פגיעה נוירולוגית וכן מחלות דם. לפצעים אלה לאחר ניתוח יש השלכות רבות חלקן לטווח הקצר ואחרות לטווח הרחוק מהיווצרות של דלקת בעצמות וזיהומים במפרקים ועד צלוליטיס ובמקרים קיצוניים, אלח דם. בעלי מחלות רקע סובלים יותר מאחרים מהסיכוי להופעת פצעי לחץ, בעיקר מי שחולה בסוכרת או סובל מלחץ דם נמוך או ממחלות כלי דם. 

לשנות תנוחה – להיות בתנועה

חשוב מאוד להתנהל על פי ההנחיות, כל מקרה לגופו ומטופל על פי המגבלות שלו ויכולתו. בעת האשפוז הצוות הרפואי המודע לסיטואציה יסייע למטופל במניעת פצעי לחץ בהזזת ושינוי מנח הגוף וכן שמירה על צריכת נוזלים. במהלך האשפוז הצוות הרפואי גם שומר על ניקיון וכיסוי של הפצעים למניעת זיהום כמו גם על הרקמה לחה תוך לעיתים שימוש בקרם לחות. כמו כן, משתמשים בריפוד מיוחד כולל מגני עקב על מנת להפחית את כמות הלחץ המופעל על האזורים הגרמיים בגוף. כדאי גם בבית עם היציאה מאשפוז להמשיך בשימוש במצעים ולגוון בתנוחות השכיבה מעת לעת.

כמובן שלמי שיש מיטה מתכווננת יהיה אפילו פשוט יותר לעשות זאת.ברגע שניתן לנוע בחופשיות יותר, לרוב בעת ההתאוששות בבית, חשוב להבין שיש חשיבות להגברת התנועה ולהגדיל את הפעילות ככל שמרגישים טוב יותר ומסוגלים להתעמל בין אם בירידה ועלייה במדרגות ובין אם בפעילות גופנית אחרת. להיגיינה ולשמירה על גוף יבש ונקי חשיבות עליונה במצבים אלה ויש כמובן להגיע גם לבדיקות מעקב על מנת לוודא שהמצב תקין.