ידוע שבזמן מצוקה עולמית אלו שסבלו תמיד וניסו להחזיק בצפריניים את הגוף שלהם בתוך הנשמה- סובלים שבעתיים כשהעולם כולו במצוקה.

תדמיינו אמא לילד אוטיסט, בן 14.

אני מכירה אישית כזה ילד, אני מורה בבית ספר לחינוך מיוחד והוא תלמיד אצלינו.

ילד בתהליך מתאזן תרופתית. מסוכן בחוץ כמו כל דאון ברמה הכי פשוטה, ועכשיו,

כשכולם משתעממים ומשתגעים מלחץ וחרדה, מה הילד עושה בבית עם האמא?

מה? מה??!!! למישהו יש תשובה ברורה??? לא. לאף אחד. רק לרבונו של עולם. הכל יכול ויודע.

מה עושה אמא לילד אוטיסט או דאון, אפילו ברמה גבוהה, שמתפקד יחסית 'רגיל',???

הילד רגיל לסדר יום מסודר וידוע בעיקר לפני. ילדים מיוחדים ורגישים, רגישים מאד מאד לשינוי בסדר היום והשגרה.

מידי שבוע ישנם שינויים בתוך המוסדות, והם נאלצים לשאת אותם בשתיקה, כרגיל.

סדר היום נותן להם תחושה בטוחה ומוגנת מפני האנשים והקהל שבחוץ.

ילד שיוצא מהשגרה לחופשת חג, או אפילו שבת שגרתית, מבטא את מצוקתו בדרכים שונות, המאפיינות את הילד.

(אגב, לא לפרסום- ידוע במוסדות הלימוד של החינוך המיוחד שביום ראשון הילדים 'הפוכים', מתכוננים לזה, ולוקחים אוויר...)

תתראו לכם מה האמהות עוברות כל שבת כשהילד יוצא לחופש של יום אחד!!! סיוט. לא פחות.

ואני לא אמא לילד מיוחד, אני מתארת לעצמי שאני לא מבינה מה הן עוברות.

ישנם ארגוני חסד שכל השנה מתעסקים ועוזרים ונותנים מענה לילדי החי נוך המיוחד אבל במצב זה, שיש הרבה סיכונים, ישנם ארגונים שמפחדים לקחת אחריות כה גדולה, בצדק. מובן לגמרי. מי היה רוצה לקחת אחריות על ילדים מיוחדים ורגישים שלא יאונה להם כל רע בתקופה זאת? אף אחד.

המשימה מוטלת על ההורים המסורים והמלאכיים. כן. המסוגלים לעשות דברים מעל לדרך הטבע. יום יום. רגע רגע.

באמת מלחיץ להסתובב בגינות ששורצות חיידקים, אבל איפה הילדים, אפילו הרגילים, יסתובבו?? איפה? בין הרגליים של בני המשפחה.

נוצר מצב שאחד נכנס לתוך השטח של השני ובלי כוונה מיותרת, כל השטחים הפרטיים הופכים לאולם אחד גדול ועמוס. לפעמים נוצר שטח אש .....

אין לי מה לומר, אני מרחמת כפשוטו על משפחות שמגדלים במסירות עצומה ילד מיוחד, אומנים או מאמצים או ביולוגיים.

אני מורה רק בשעות הצהריים, ואני יודעת ומרגישה על בשרי את הקושי הגדול. על אחת כמה בבית.

אני יכולה לנסות לתאר לעצמי שאם אצלי, בכיתה הילדים משגעים אותי ומוציאים לי קרניים, מה בבית? כשאין מסגרת, ואיןם מורהכ וכללים ושיעורים????!!!!

כל שנותר לי לאחל לאותן אמהות זה שהלוואי ובקורב יזכו לעמוד בשורה רשונה מול משיח צדקינו, בזכות הגידול והאהבה שלהם.

אני מרשה לעצמי להוסיף, למרות שבימים כתיקונם לא היית עושה זאת, כעעת, עת צרה היא, ואני לא נותנת לזה לנוח.

אני מדברת על ההורים שקשה להם לשלוח את הילדים לבנות מנוסות לשמור עליהם עכשיו, בזמן הזה שאין מסגרת.

אני אפילו לא מנסה להבין, כי אני לא מבינה ולא חושבת שאבין,

אבל אני חורגצת ממה שאני נוהגת תמיד-לשתוק, ואני מתחננת לאמהות---

תבקשו עזרה!!! תשלחו את הילד לבחורה או אישה מנוסה שרוצה לשמור ולעזור לך, האמא!!!

תסמכו עליהם!!! הם יודעות מה לעשות במצבים כאלו ואחרים עם הילד, הם מכירות את הזירה.

תסמכו עליהם בשבילכם, הבריאות הנפשית שלא תתערער יותר ממה שהיא כעת, ובשביל הילד שנואש לסדר ולתעסוקה אישית.

תחפשו ארגונים ששולחים ומזווגים בחורות מנוסות עם ילדים בזוגות, לא בקבוצות. ותקבלו עזרה. 

אבל אני מאד יכולה להבין את אלו שלא יעשו את הצעד הזה, אני אפילו לא שופטת ולא אומרת כלום. אני שותקת.

מקווה שהצלחתי להוציא את רחשי ליבי החוצה ולעזור לעצמי ולאחרות גם...