כבר שלושה ימים רצופים בבית, בגלל התקף מיגרנה. התופעות הרגילות הנילוות להתקף לא מחליטות לוותר גם הפעם - הקאות, בחילות, חוסר תיאבון, כאבי בטן. כולם איתי במיטה. 

אז מה החידוש? הטרמינולגיה שנוצרה בידי אנשי התקשורת ותקשורת ההמונים סביב הקורנה שחולשת על העולם, במקביל לסערת חורף מפתיעה, שהובילה לשברים ולחשיכה במקומות רבים.

בסטורי של הרשתות החברתיות מושמעים ׳פנינים׳ כגון

*שינויים בלוח הזמנים * הקורנה כופה בדידות ודיכאון וזאת תופעה קשה *מזג אויר סוער עם חשש * עלייה במפלס החרדה

אנחנו, החולים הכרונים, רגילים לשינוי בלוח הזמנים, יודעים מהי בדידות, שהרי אנחנו נאלצים לבודד את עצמנו בזמן התקף. אנחנו נלחמים לקיים שיגרה כדי להימנע מדיכאון. הסערה בהכרח מגיעה לגופנו ובעתייה גם החרדה.

העוצמה שלנו היא שאנו מכירים את התופעות הללו דרך הכאב הכרוני. ידע וניסיון הם כח. אנחנו מחוסנים לכל הפחות נפשית ויותר מכך - גם פיזית, בהיותנו מבודדים מכורח הנסיבות הרגילות.

אני מאחלת בריאות וחוסן לכולם!!