רגעים של טוב, של היי, של התרוממות רוח, של משמעות, של רגש, של אושר, של שמחה, של תקווה, של אשליה שנופצה.

בין הגעגוע לאובססיה, לשיגעון, מצאתי חלקיק קטן שהיה נקי מכל הרעש. נקי מהעבר. נקי מהעתיד. נקי מכל השלכה של ההוויה שלי.

הידלקות? משיכה? הבטן מתהפכת, המחשבות מתמלאות באדם אחד שפתאום גורם לי לחייך, שפתאום גורם לי להשקיע, שפתאום גורם לי להתרגש! 

אבל הרי הכל אשליה בסוף, הכל רקוב בכלל.. אין באמת סוף טוב לסיפור.. איך יהיה? הרי הבית הרוס, הנפש ריקה מתוכן והקליפה שהיא אני כבר לא מבינה למה היא מנסה בכלל.

למה את מנסה? למה את רוצה? למה את שואפת? למה את מאמינה? למה את מאמינה שיהיה יותר טוב היום, מחר או עוד שנה? למה את קונה את ההצגה של הסביבה? את ההצגה שלך?

הרי לא יהיה לך טוב בגלל בחור, לא יהיה לך טוב בגלל חברה, לא יהיה לך טוב בגלל מסיבה או נשיקה או אוכל טוב. ואם כל אלה לא עושים אותך מאושרת אז מה כן? 

תנקי בסופו של דבר את צריכה לחיות בשביל משהו, אז איך זה שכל משהו בחיים שלך מאבד כל כך הרבה מהמשמעות שלו?

שבוע של אושר, שבוע של היי, שבוע של רגש, שבוע של טוב, שבוע של אשליה שהתנפצה עכשיו והזכירה שבגלגל החיים - האיזון תמיד יימצא.