מים - שתו הרבה, אך לא יותר מדי
14/10/10 12:26
19124 צפיות
שתיה מרובה - זה בריא? כמה מים צריך לשתות ביום? אלו שאלות אותן אנו נשאלים חדשות לבקרים.
המים הינם הבסיס לחיים והם מהווים כ-60-70% ממשקל גופינו, ומפוזרים בכל רקמות ותאי הגוף. שתיית מים חיונית לשמירה על כמות נוזלים תקינה בגוף והחזר כמות הנוזלים שאובדת (בנשימה, דרך העור בהזעה, בשתן ובדרכי העיכול).
שתית מים חשובה עוד יותר במצבים בהם קיים אובדן מוגבר של נוזלים, כמו בעת מחלה עם חום גבוה, ביצוע מאמץ גופני או סתם ביום שמשי וחם. בעת פעילות גופנית מאומצת אנו עשויים לאבד אפילו 1-2 ליטר של מים במשך שעה.
כמה עובדות מעניינות -
1.. 75% מכל האמריקאים סובלים מהתייבשות כרונית של תאי גופם (למרות שהם שותים הרבה, אך לא מים).
2. אצל 37% מהאמריקאים מנגנון הצימאון כל כך חלש עד שהם טועים וחושבים שמדובר ברעב.
3. אפילו התייבשות קלה יכולה להוריד את המטבוליזם של האדם עד 3%.
4. כוס אחת של מים תעצור את תחושת הרעב הלילי של כמעט 100% מעושי הדיאטות.
5. מחסור במים הוא הגורם מס' 1 לעייפות במשך היום.
6. מחקרים מראים ש 10-8 כוסות מים ביום יכולות להקל באופן משמעותי על כאבי פרקים וגב עד לכ- 80% מהסובלים. הדיסקים שבין חוליות עמוד השדרה עשויים בעיקר ממים. אם יש בגוף מחסור במים עלולים הדיסקים להתכווץ והמירווח בין החוליות קטן.
7. ירידה של 2% בכמות המים בגוף יכולה לגרום לבלבול בזיכרון לטווח הקצר, בעיות עם חשבון פשוט וקושי ביצירת מיקוד על מסך המחשב או דף מודפס.
8. שתיית 5 כוסות מים בכל יום מפחיתה ב-41% (לעומת מי ששותה פחות מ-2 כוסות מים ביום) את הסיכוי לקבל התקף לב.
9. שתייה מספקת של מים (8-10 כוסות ביום) עוזרת להוריד לחץ דם, להוריד רמת כולסטרול, עוזרת למנוע התקפי אסטמה ואלרגיות שונות ועוזרת אף בריפוי זאבת או מניעת התקפי זאבת
10. במקרים רבים ניתן תוך פחות מ-20 דקות לשכך לחלוטין או במידה רבה כאב של כיב במעיים או בקיבה, וזאת ע"י שתיית 3 כוסות מים.
11. כאשר שותים ספל קפה, הגוף מפסיד מים בכמות גדולה יותר, בגלל הצורך להשתמש במים להוצאתם מהגוף של הרעלים שבקפה.
12. שתייה מספקת של מים עוזרת מאד להורדת משקל לסובלים מעודף משקל.
אז מה לעשות ? כמה לשתות ?
ההמלצות אומרות שיש לשתות כ-8-10 כוסות מים. הנחיה זו מתבססת על ממוצע כלשהו, אך כמובן שיש הבדל בין צרכיהם של אנשים שונים. אחד הגורמים החשובים הוא המשקל. כמות המים המתאימה למרבית האנשים הבריאים, היא צריכה של כ-30 מ"ל מים ליום לכל 1 ק"ג משקל הגוף. לדוגמא: אדם השוקל 100 ק"ג צריך לשתות בממוצע כ- 3 ליטר מים. אדם השוקל 70 ק"ג צריך לשתות בממוצע 2.1 ליטר ביום.
בימים חמים או בימים בהם עושים פעילות גופנית מאומצת, צריך לשתות יותר מהממוצע.
כדאי להתחיל את היום בשתיית 2 כוסות מים, כי זוהי בערך כמות הנוזלים שאנחנו מאבדים בזמן השינה.
כחצי שעה לפני כל ארוחה לשתות לפחות כוס מים אחת. הסיבה לכך היא הגנה על הדופן הפנימית של הקיבה. רירית הקיבה עשויה ברובה המוחלט ממים. אם יש מחסור בגוף במים מתכווצת הרירית בקיבה, יש פחות הגנה על דופן הקיבה וסיכוי גבוה יותר להתפתחות כיב קיבה. כשאנחנו שותים, עוברת כחצי שעה עד שמים אלה מגיעים דרך מחזור הדם גם לרירית הקיבה.
כשעתיים וחצי לאחר כל ארוחה לשתות לפחות כוס מים אחת. אחרי האוכל הגוף משתמש בהרבה נוזלים לצורך תהליך העיכול. זה גורם לכך שאם לא נשתה מספיק יהפוך הדם ליותר צמיגי.
בזמן האוכל לא רצוי לשתות כי זה מדלל את מיצי העיכול ומפחית את יעילותם.
מלבד זאת, ואולי ההמלצה החשובה ביותר היא, לשתות בכל פעם שמרגישים צמאים. לגוף מנגנונים מאד רגישים ומדוייקים לחוש בחסר של מים. חסר קל ביותר של נוזלים גורם לשפעול מיידי של מרכז הצמא במוח וכן מנגנונים המשפיעים ישירות על הכליות, ופותחים תעלות של מים הסופגים את המים ולא נותנים להם להיות מופרשים בשתן.
ההמלצה לשתיית 8-10 כוסות מים ביום מתייחסת רק למים, או לתה צמחים. כל שתיית משקה אחר אינה נכללת בחשבון זה ואין להתייחס לשתיית מיצים, תה שחור, קפה או משקאות אחרים כאל שתיית מים.
יש לזכור כי בעת ביצוע מאמצים גופניים ממושכים ובתנאי אקלים קשים, יש אובדן לא רק של מים בזיעה, אלא גם של מלחים, ולכן מומלץ במקרים אלו להוסיף גם מלח למים. עפ"י הספרות מומלץ להוסיף כ-0.5 גרם מלח (שמינית כפית מלח) לכל ליטר משקה, או לחילופין להקפיד ולאכול מזון עשיר מלח תוך כדי המאמץ או בהפסקות (בייגלה, קרקרים, גבינה מלוחה, קוטג'). יש להימנע מתמיסות או כדורי מלח, שעלולים להזיק.
קיימים היום משקאות ספורט פופולריים בשימוש, המספקים בנוסף למים גם את המלחים הדרושים, וזאת כאשר נעשה מאמץ ממושכך בתנאי חום קשים.
למרות כל היתרונות המוזכרים לעיל של שתית מים, יש לזכור כי כמו בכל דבר מופרז, גם שתית מים מופרזת עלולה להזיק ובמצבים קיצוניים אף לסכן חיים.
שתית מים מרובה קיצונית עלולה לגרום למצב הקרוי הרעלת מים. מצב זה נגרם כתוצאה משתיה של כמות מים גדולה מאד, שאינם מכילים נתרן, בתוך זמן קצר.
כתוצאה מעודף המים בדם נגרמת ירידה חדה ברמת הנתרן בדם. מצבים קיצוניים של ירידת נתרן בדם עלולים לסכן חיים, וזאת בשל עליה בכמות המים בתאי המוח והתפתחות של בצקת מוחית, דבר הגורם בסופו של דבר להפסקת תפקוד תאי המוח. הביטויים לכך יכולים להיות כאבי ראש, סחרחורת, עייפות, בלבול, ובמצבים מתקדמים אובדן הכרה, פרכוסים ותרדמת.
אנשים בריאים שאינם מוגבלים במלח עלולים לפתח מצב זה בשתיה של מעל 3 ליטרים של מים בבת אחת. אנשים הצריכים להקפיד על הגבלת מלח ועושים זאת (חולי יל"ד, חולים עם אי ספיקת לב, מחלות כליות), עלולים לפתח מצב זה גם בשתיה פחותה מכך.
תופעה זו נדירה ביותר, וקיימות מס' קבוצות שלש אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לכך -
1. רצי מרתון/טריאטלון
2. חיילים בעת מסעות ממושכים השותים הרבה
3. אנשים שלא עברו איקלום לתנאי הסביבה בה הם מבצעים פעילות גופנית מאומצת
4. מצבי מחלה שונים, שעלולים לשבש תיפקוד המנגנונים האחראיים על בקרת מאזן הנוזלים בגוף.
לכן, יש לזכור כי למים יתרונות רבים ומגוונים, ובהחלט יש להקפיד על שתיה מספקת. אולם, כמו בכל דבר, אין להפריז, על מנת להימנע גם מסיבוכים אפשריים.
אז שתו לרוויה... לא יותר..
המים הינם הבסיס לחיים והם מהווים כ-60-70% ממשקל גופינו, ומפוזרים בכל רקמות ותאי הגוף. שתיית מים חיונית לשמירה על כמות נוזלים תקינה בגוף והחזר כמות הנוזלים שאובדת (בנשימה, דרך העור בהזעה, בשתן ובדרכי העיכול).
שתית מים חשובה עוד יותר במצבים בהם קיים אובדן מוגבר של נוזלים, כמו בעת מחלה עם חום גבוה, ביצוע מאמץ גופני או סתם ביום שמשי וחם. בעת פעילות גופנית מאומצת אנו עשויים לאבד אפילו 1-2 ליטר של מים במשך שעה.
כמה עובדות מעניינות -
1.. 75% מכל האמריקאים סובלים מהתייבשות כרונית של תאי גופם (למרות שהם שותים הרבה, אך לא מים).
2. אצל 37% מהאמריקאים מנגנון הצימאון כל כך חלש עד שהם טועים וחושבים שמדובר ברעב.
3. אפילו התייבשות קלה יכולה להוריד את המטבוליזם של האדם עד 3%.
4. כוס אחת של מים תעצור את תחושת הרעב הלילי של כמעט 100% מעושי הדיאטות.
5. מחסור במים הוא הגורם מס' 1 לעייפות במשך היום.
6. מחקרים מראים ש 10-8 כוסות מים ביום יכולות להקל באופן משמעותי על כאבי פרקים וגב עד לכ- 80% מהסובלים. הדיסקים שבין חוליות עמוד השדרה עשויים בעיקר ממים. אם יש בגוף מחסור במים עלולים הדיסקים להתכווץ והמירווח בין החוליות קטן.
7. ירידה של 2% בכמות המים בגוף יכולה לגרום לבלבול בזיכרון לטווח הקצר, בעיות עם חשבון פשוט וקושי ביצירת מיקוד על מסך המחשב או דף מודפס.
8. שתיית 5 כוסות מים בכל יום מפחיתה ב-41% (לעומת מי ששותה פחות מ-2 כוסות מים ביום) את הסיכוי לקבל התקף לב.
9. שתייה מספקת של מים (8-10 כוסות ביום) עוזרת להוריד לחץ דם, להוריד רמת כולסטרול, עוזרת למנוע התקפי אסטמה ואלרגיות שונות ועוזרת אף בריפוי זאבת או מניעת התקפי זאבת
10. במקרים רבים ניתן תוך פחות מ-20 דקות לשכך לחלוטין או במידה רבה כאב של כיב במעיים או בקיבה, וזאת ע"י שתיית 3 כוסות מים.
11. כאשר שותים ספל קפה, הגוף מפסיד מים בכמות גדולה יותר, בגלל הצורך להשתמש במים להוצאתם מהגוף של הרעלים שבקפה.
12. שתייה מספקת של מים עוזרת מאד להורדת משקל לסובלים מעודף משקל.
אז מה לעשות ? כמה לשתות ?
ההמלצות אומרות שיש לשתות כ-8-10 כוסות מים. הנחיה זו מתבססת על ממוצע כלשהו, אך כמובן שיש הבדל בין צרכיהם של אנשים שונים. אחד הגורמים החשובים הוא המשקל. כמות המים המתאימה למרבית האנשים הבריאים, היא צריכה של כ-30 מ"ל מים ליום לכל 1 ק"ג משקל הגוף. לדוגמא: אדם השוקל 100 ק"ג צריך לשתות בממוצע כ- 3 ליטר מים. אדם השוקל 70 ק"ג צריך לשתות בממוצע 2.1 ליטר ביום.
בימים חמים או בימים בהם עושים פעילות גופנית מאומצת, צריך לשתות יותר מהממוצע.
כדאי להתחיל את היום בשתיית 2 כוסות מים, כי זוהי בערך כמות הנוזלים שאנחנו מאבדים בזמן השינה.
כחצי שעה לפני כל ארוחה לשתות לפחות כוס מים אחת. הסיבה לכך היא הגנה על הדופן הפנימית של הקיבה. רירית הקיבה עשויה ברובה המוחלט ממים. אם יש מחסור בגוף במים מתכווצת הרירית בקיבה, יש פחות הגנה על דופן הקיבה וסיכוי גבוה יותר להתפתחות כיב קיבה. כשאנחנו שותים, עוברת כחצי שעה עד שמים אלה מגיעים דרך מחזור הדם גם לרירית הקיבה.
כשעתיים וחצי לאחר כל ארוחה לשתות לפחות כוס מים אחת. אחרי האוכל הגוף משתמש בהרבה נוזלים לצורך תהליך העיכול. זה גורם לכך שאם לא נשתה מספיק יהפוך הדם ליותר צמיגי.
בזמן האוכל לא רצוי לשתות כי זה מדלל את מיצי העיכול ומפחית את יעילותם.
מלבד זאת, ואולי ההמלצה החשובה ביותר היא, לשתות בכל פעם שמרגישים צמאים. לגוף מנגנונים מאד רגישים ומדוייקים לחוש בחסר של מים. חסר קל ביותר של נוזלים גורם לשפעול מיידי של מרכז הצמא במוח וכן מנגנונים המשפיעים ישירות על הכליות, ופותחים תעלות של מים הסופגים את המים ולא נותנים להם להיות מופרשים בשתן.
ההמלצה לשתיית 8-10 כוסות מים ביום מתייחסת רק למים, או לתה צמחים. כל שתיית משקה אחר אינה נכללת בחשבון זה ואין להתייחס לשתיית מיצים, תה שחור, קפה או משקאות אחרים כאל שתיית מים.
יש לזכור כי בעת ביצוע מאמצים גופניים ממושכים ובתנאי אקלים קשים, יש אובדן לא רק של מים בזיעה, אלא גם של מלחים, ולכן מומלץ במקרים אלו להוסיף גם מלח למים. עפ"י הספרות מומלץ להוסיף כ-0.5 גרם מלח (שמינית כפית מלח) לכל ליטר משקה, או לחילופין להקפיד ולאכול מזון עשיר מלח תוך כדי המאמץ או בהפסקות (בייגלה, קרקרים, גבינה מלוחה, קוטג'). יש להימנע מתמיסות או כדורי מלח, שעלולים להזיק.
קיימים היום משקאות ספורט פופולריים בשימוש, המספקים בנוסף למים גם את המלחים הדרושים, וזאת כאשר נעשה מאמץ ממושכך בתנאי חום קשים.
למרות כל היתרונות המוזכרים לעיל של שתית מים, יש לזכור כי כמו בכל דבר מופרז, גם שתית מים מופרזת עלולה להזיק ובמצבים קיצוניים אף לסכן חיים.
שתית מים מרובה קיצונית עלולה לגרום למצב הקרוי הרעלת מים. מצב זה נגרם כתוצאה משתיה של כמות מים גדולה מאד, שאינם מכילים נתרן, בתוך זמן קצר.
כתוצאה מעודף המים בדם נגרמת ירידה חדה ברמת הנתרן בדם. מצבים קיצוניים של ירידת נתרן בדם עלולים לסכן חיים, וזאת בשל עליה בכמות המים בתאי המוח והתפתחות של בצקת מוחית, דבר הגורם בסופו של דבר להפסקת תפקוד תאי המוח. הביטויים לכך יכולים להיות כאבי ראש, סחרחורת, עייפות, בלבול, ובמצבים מתקדמים אובדן הכרה, פרכוסים ותרדמת.
אנשים בריאים שאינם מוגבלים במלח עלולים לפתח מצב זה בשתיה של מעל 3 ליטרים של מים בבת אחת. אנשים הצריכים להקפיד על הגבלת מלח ועושים זאת (חולי יל"ד, חולים עם אי ספיקת לב, מחלות כליות), עלולים לפתח מצב זה גם בשתיה פחותה מכך.
תופעה זו נדירה ביותר, וקיימות מס' קבוצות שלש אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לכך -
1. רצי מרתון/טריאטלון
2. חיילים בעת מסעות ממושכים השותים הרבה
3. אנשים שלא עברו איקלום לתנאי הסביבה בה הם מבצעים פעילות גופנית מאומצת
4. מצבי מחלה שונים, שעלולים לשבש תיפקוד המנגנונים האחראיים על בקרת מאזן הנוזלים בגוף.
לכן, יש לזכור כי למים יתרונות רבים ומגוונים, ובהחלט יש להקפיד על שתיה מספקת. אולם, כמו בכל דבר, אין להפריז, על מנת להימנע גם מסיבוכים אפשריים.
אז שתו לרוויה... לא יותר..
תגובות
ד"ר נעמי לוין יינה
בוגרת ביה\"ס לרפואה בירושלים. מומחית ברפואה פנימית ונפרולוגיה. רופאה בכירה במכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי שיבא...
עוד פוסטים בבלוג: מוסר כליות
דבש - האנטי אוקסידנט החדש ?
בעשורים האחרונים חלה עליה משמעותית בתחלואה במחלות כרוניות כמו סכרת, יתר לחץ דם, מחלות כליה, סרטן, אלצהיימר, מחלה טרשת...
קראו עוד
מוצרי חלב - לא רק טעים גם בריא
חג השבועות קרב ובא ועמו מטעמיו החלביים. רבות נאמר ונכתב כבר על היתרונות של אכילת מוצרי חלב, פרט להיותם טעימים ומזינים. א...
קראו עוד
לקראת יום הכליה העולמי - 8 במרץ 2012
מחלת כליות כרונית הינה אחת המגיפות הגדולות ברחבי העולם, יחד עם מגיפות הסכרת, יתר לחץ דם והשמנה. שכיחות מחלת כליות כרונית...
קראו עוד
מחלת כליות מסכרת - מניעה זה כל הסיפור !
חולים הסובלים מסכרת, הן מסוג 1 והן מסוג 2, נמצאים בסיכון יתר לפתח מחלת כליות משנית. אף טיפול לא הוכח עדיין כמונע פגיעה ב...
קראו עוד
הסיכון ליתר לחץ דם מתחיל כבר בילדות...
יתר לחץ דם מתפתח על פי רוב בין העשורים ה-3-5 לחיינו, אולם הסיכון לפתח יתר לחץ דם עתידי, מתחיל למעשה כבר בילדותינו. במרבי...
קראו עוד
עץ1
מידע חשוב מאד.
רינה
מאמר תמציטי ומענין. אני אמצתי את המלצותיו
לרוויה
רינה