מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

לעצור את הבינג' הגדול

כמוניבלוגיםלעצור את הבינג' הגדול"ברוך שלא עשני אישה..." אבסורד הטיפול

גבר אין לך איפה לטפל....

22/01/20 18:29
485 צפיות

בתור גבר עם הפרעת אכילה הגעתי למקום שאני צריך אישפוז.מהיותי גבר המקומות שניתן להתאשפז בהם עם הפרעות אכילה.... טוב כמעט שלא ק'יים מקום שכזה.

אני כל הזמן נתקל בנשים ונערות שמנסות.נדחפות לטפל בהפרעת אכילה וכמעט שלא נתקלתי בגברים.בשיחה עם הגורמים המטפלים אני כל הזמן נתקל בכך שאם הייתי אישה הם היו כבר מוצאים עבורי מקום נפלא....ואני? אני מצטער שאני לא בגוף אישה....אין דבר שהייתי רוצה יותר מאשר כבר להתחיל לטפל....נכון, בסוף הטיפול הוא יצירת דפוסים "תקינים" אצלי והעבודה בכל מקום היא שלי, אבל אני היום צריך עזרה....אני בהמתנה למסגרת טיפול...אני מאוד יודע מה אני צריך ואיך לטפל. אני גם מאוד מתמסר לכל טיפול ונותן את כולי.אני בחרתי בחיים עם איכות חיים ואני רוצה עזרה וכמה שיותר מהר להתחיל...כרגע אני בהמתנה.... התיסכול מהדחיות והאכזבה מאנשי טיפול יחד עם טריגרים מבית דחפו אותי עמוק לתוך ההפרעה....אומרים שהרגע לפני הזריחה הוא החשוך ביותר...אני רוצה להאמין שאני רגע לפני הפריצה קדימה לטיפול וחזרה לחיים אבל כרגע אני רואה הרבה מאוד שחור.אני אשפוך כאן בבלוג את הלב בתקופה הקרובה.הבנתי שהדיבור על הבעיה שלי עוזר לי לפרוק את הבאסה ולקרב אותי להצלחה.אני מאמין שבזה שאני אכתוב הרבה מאוד יוכלו לקרא את מה שאני כותב ולילמוד ולשתף ולשנות...

 

קדימה הולכים לעצור את הבינג' הגדול

תגובות

Hadar2
23/01/20 8:53

זה מבאס לשמוע שקשה לך למצוא מקום טיפולי בשל היותך גבר. אני בעד שיתוף ומקווה שיימצא לך מקום כמה שיותר מהר.

המשבר שלי הוא בערך חצי שנה כאשר אני מודע לצורך באישפוז ועזרה אינטנסיבית "רק" שלושה חודשים. אני פשוט עם מודעות ונכונות לקבלת עזרה ב100%. מכיוון שאני רוצה עזרה קשה לי להמתין. זו הרגשה של להיות לבד למרות שלעזרה יש את הזמן שלה... אני מכיר את ההרגשה הזו של "אין" ו"תמתין" ולכן על כל מה שאני מקבל אני אומר תמיד תודה! אני מבין שזה לא מובן מאליו לקבל.... היום אני גם יודע שהרבה מאוד תלוי ביכולת שלי לקבל כדי שההפעולה שקורת תהפוך להצלחה.

rlaptn
26/05/20 22:41

זה אומר שהגעת למרכז לטיפול בהפרעות אכילה ולא קיבלו אותך רק על רקע מגדרי? הצלחת בסוף למצוא מסגרת טיפולית לא פרטית?

בסוף הייתי מאושפז בתל השומר. בתל השומר היינו 2 גברים מתוך 36 מטופלות (הרוב נשים). הקבלה לא התאפשרה כי צריך גם דחיפות (טיפול מוגבר) או חדר של גברים. הגעתי חדור מטרה ומאוד בפוקוס על הטיפול. הטיפול היה 50% בקושי מפני שהתקופה הייתה תקופת קורונה... הטיפול היה מעולה לזמן האישפוז אך שהאישפוז נגמר התרסקתי עם היציאה. החלק של היציאה הביתה לתרגל היה מאוד חסר וגרם לאובדן גדול מתוך ההשגים. בכל מקרה, אני מדגיש שכל טיפול עדיף על התמודדות לבד עם המחלה. אני אוסיף שלא משנה מה סוג ההפרעה בסוף הטיפול מאוד דומה בכולם.