דיאטה מיוונית = אורח חיים.

בפוסט הקודם דיברתי על הדברים שאני עכשיו מרחיקה ממני כמו מאש. ועלתה בי המילה דיאטה. כמה שהיא מעוררת בי זעם.

לרוב כשבחברה שלנו משתמשים במילה דיאטה הכוונה היא לדיאטת הרזייה. משמע - אורח חיים למען הרזייה.

למה היה בי את הרצון להיות רזה, כי הייתה בי האמונה שאם אהיה רזה ארגיש טוב יותר, אהיה שמחה יותר, מאושרת יותר. צורת החשיבה הזאת כבר הבנתי שהיא לא נכונה לי. כדיי שארגיש טוב יותר אני הייתי צריכה לשנות את התפיסת דימוי העצמי שלי. 

איך שיניתי את התפיסה הזאת? עשיתי דברים שאני טובה בהם. רקדתי, עשיתי יוגה, יצאתי החוצה לעולם בשילוב של התבוננות פנימה. הרבה חברים ובעיקר הרבה חשיפה של המקומות הפגיעים שבי.

עכשיו לעניין הקודם. דיאטה. אורח חיים. (מדהים איך המילה דיאטה מעלה לי קונוטצייה אחת והמילה אורח חיים מעלה לי קונוטצייה שונה לחלוטין)

אני עכשיו מתבוננת בדברים שגורמים לי לרצות להתרחק מהם כמו מאש. ובוחנת איפה נקודת האמצע. (ונקודת האמצע זה משהו משתנה) היום אני מרגישה צורך להיות במודעות יותר על התזונה שלי כי אני מרגישה שאני מרחיקה גם את זה ממני באיזשהו אופן. אני לרוב לא אוכלת במודעות (לפעמים כן) אני אוכלת מהר, מול מסכים, בזמן הליכה או נהיגה. 

בדימיון שלי אני יודעת בדיוק מה אני רוצה, ולמה אני רוצה את זה (רעבה/בא לי חם או קר/בא לי פינוק/ מתוק מלוח/ מאפה/ מרק/ פסטה/ סלט/ רענן/ כבד וכו..) אני יושבת מול הצלחת אחרי שהכנתי לי מה שרציתי לוקחת נשימה ולוקחת ביס. וכל ביס אני לועסת, מגלגלת בתוך הפה ממוססת טועמת. ואז בולעת. בלי מסכים, בלי הסחות דעת. רק אני והאוכל.

ואני עושה את זה לפעמים. אבל יש פעמים שזה משעמם! ומעבר לזה יש פעמים שאני מרגישה שאני ממש רוצה לשבת ולאכול מול הטלוויזיה. והשילוב של אכילה וצפייה בטלוויזיה על הספה מתחת לשמיכה יש בזה משהו שמנחם, מרגיעה ומפנק אותי. אבל אכילה מול הטלוויזיה רבה פעמים גורמת לי לאבד שליטה לחלוטין. אני יכולה לבחור לשבת מול הטלוויזיה ולראות רק פרק אחד או רק סרט אחד אבל אז אני רואה עוד ועוד ועוד. ולצד זה אני אוכלת עוד ועוד ועוד. ומסיימת את הערב מפוצצת עם בטן נפוחה ובחילה.

וגם כן יש פעמים שאני מצליחה לשבת לראות משהו קטן לאכול, לסיים לקום ולהמשיך הלאה. 

אני גם ניסיתי את שיטת ההאזנה תוך כדיי שאני אוכלת. יש בזה משהו מספק. 

האידאל שלי ונקודת האמצע שלי זה להיות מודעת. אם אני רוצה עכשיו לשבת ולאכול משהו מול הטלוויזיה להיות מודעת לזה. להיות מודעת לזה שאני בוחרת להיות לא מודעת. וגם לזכור כמה פעמים בימממה האחרונה או בימים האחרונים בחרתי בדרך הזאת ואולי כדיי לי רגע לעצור ולהיות במודעות מלאה.

אני רוצה לעשות דיאטת מודעות. משמע לעשות את שיטת העצור לרגע כל כמה זמן. לםני שאני הולכת לאכול לעצור לרגע מה אני רוצה עכשיו. מה קורה בי יש לי דחף לחץ אני ממהרת משועממת מה בא לי עכשיו. ולעשות את הבחירה מתוך מודעות. ולהיות מודעת מתי אני אוכלת במודעות ומתי לא.

נשמע לי טוב. קשה. לא פשוט להיות כל הזמן במודעות. ובגלל זה כן חשוב לי להיות במודעות לרגעי לא מודעות. לאפשר לעצמי להיות לא מודעת. לאבד שליטה. ולהיות מודעת גם לזה.