היי יקרה! אני כל כך מבינה אותך, את הכאב שלך! נשמע שאת עוברת תקופה ממש לא פשוטה, אבל תמיד תזכרי: הכאב והקשיים וכל המצבים הלא נעימים בסופו של דבר חולפים, ואת נשארת חזקה יותר, יציבה יותר ושמחה יותר! וזה מה שיהפוך אותך למי שאת, לבן אדם המיוחד שאת. את חייבת לדעת את זה - תמיד תמיד תמיד המצבים האלה הם זמניים, הרגשות האלו הם זמניים וזה לא ישאר לנצח!! יום אחד (אני מקווה שבקרוב) את תצליחי לחלום, לרצות ולהגשים ולחיות... את לא חייבת להגיד לעצמך או לאחרים שהכל בסדר. אם את באמת חווה תקופה לא קלה את חייבת להקשיב לנפש שלך ואם היא צריכה עזרה לעזור לה... מאוד מאוד חשוב שאם את מרגישה שזה לא עובר לבד תפני למישהו לקבל עזרה. אני ממש מבינה את התחושה הזאת של מצד אחד את רוצה שמישהו סוף סוף יבין שמשהו עובר עלייך ומצד שני את לא רוצה לקבל רחמים או שיפוטיות או תגובה לא נעימה. ואחרי שנים שסבלתי מזה פשוט יום אחד נשברתי וביקשתי עזרה ואני חייבת להגיד שאפילו שקיבלתי תגובות לא נעימות זה היה שווה את זה. ברגע שמקבלים עזרה זה פשוט הקלה ורוגע והחיים נהיים סוף סוף נורמליים וכל כך הרבה סבל יורד ממך עד שכבר לא אכפת לך משום תגובה... אז אם את חושבת שזה לא יעבור לך לבד תשתפי! ואם את צריכה משהו או סתם לפרוק אני פה! נ.ב. הכתיבה שלך מאוד ספרותית ויפה