כתיבה ממש יפה זה בטוח יש לך. אני עכשיו לאחר אין ספור תרופות ואפילו יותר מ30 טיפולים בנזעי חשמל וקיבלתי עכשיו ויואנס לקשב וריכוז שהיה ואובחן אך לא טופל ברצינות. מאז הויואנס אני אופטימי יותר לגבי העתיד תחושה מוזרה לאחר שנים של ריקנות, דיכאון, תחושה ששום דבר לא יצליח לעולם, והפתרון המפתה לצ'יק אווט מהחיים. אז בואי נגיד ככה שאני די בקיא בתחושות של "חוסר כוח" לחיים עצמם כמו שאמרת אני לא פה כדי להגיד מילים יפות, מנחמות, ולתת הקלה מזערית רגעית אני פה כדי לדבר מניסיוני האישי וההיתמודדות שלי. אז ככה התחושה של "חוסר כוח" לחיים לחלוטין מייאשת וסוג של מכבה את מנוע החיים אפשהו במוח אבל אני יכול להגיד לך שאם תתמידי בטיפול והכי חשוב תלמדי את בעצמך את המחלה סיבותיה,תסמיניה וכו' ואז לעבוד ביחד עם הרופא על שילוב נכון של תרופות שיתן לך פוש לצאת מהבועה מפלדה ואז תתחילי מיד להתרגל לשגרה שלא כבדה לך ואת נהנת ממנה ואז את אפילו לא תשימי לב שאת אשכרה חיה את החיים והם די כפיים, מעניינים, מלאי תפניות וכמובן אהבה לאיו דווקא מערכת יחסים אהבות אחרות כמו להורים, לחיית המחמד, חבר קרוב. בעיקרון אני אומר זה בסדר להיות נואש, חסר כוח, פסימי אבל בידיעה שבזמן כלשהו בקרוב תהיה הקלה ושיפור.