אונס
זה הסיפור שלי
למי שעשה לי פעם.
חזרתי לבית של סבתא, לעוד יום רחוק מאבא ומאמא,ועמדת בדרך נבוך קצת.וקראת לי.ואני ילדה קטנה, נאמנה לכלל שצריך להקשיב לכל המבוגרים (שכחתי כמה כללים אחרים)ביקשת עזרה והיית נחמד מאוד ורצית שאבוא איתך הצידה, אז הסכמתי.
כשהיינו בחצר האחורית אמרת לי שאני ילדה טובה והקול שלך היה שקט כזה, רציני.ושמחתי, אני אוהבת להיות ילדה טובה.ואז אמרת לי שאני ילדה יפה, זה היה מוזר כי יפה זה מילה שהגננת אומרת על יצירה בגן, או על צעצוע.על ילדים אומרים "מתוק" "חמוד" אפילו "נאה"
ואז ליטפת אותי, לאט לאט...וזה לא היה ליטוף על הלחי כמו שסבתא נותנת, או כמו שאמא או כמו כולם...
זה היה ליטוף ארוך כזה, על הגב ועל הבטן ומתחת לחולצה.
הידיים שלך היו רכות ועדינות והם טיילו עליי, בכל מקום.זה היה מדגדג, אז צחקתי.
וגם אתה צחקת.ואז אמרת "ששש..." ארוך ואז צחקת עוד פעם.
אח"כ שאלת אותי אם אני יודעת לשמור סוד.ואני יודעת, ואני שומרת סודות...
ואז הבטחת לי שמעכשיו יהיה לנו סוד, סוד שממש אסור לספר.סוד שמסוכן לספר.
ואז קילפת אותי, מהנעליים, מהחולצה, מהגופיה, ומהחצאית...מהכל...
אח"כ השכבת אותי על הרצפה והחזקת אותי חזק.ובבת אחת כאב לי נורא, כאב לי ורציתי שתפסיקבהבזק אחד קלטתי שלי כואב ואתה נהנה, אני מתייסרת ואתה מאושר.יכולתי להרגיש כל חלק בגוף שלך כל איבר קטן. וזה היה קשהה...ובכיתי וביקשתי שתתן לי ללכת אבל אתה חיבקת אותי ולא נתת לי לזוזלחשת לי "איזו יפה את, איזו גיבורה"
ונשנקתי
ונגמר לי האוויר מרב שכאב לי להכיל אותך, נגמר לי הכח מהקרבה שלך ומאיך שהיית ככה, בתוכי.
אבל אתה נכנסת בי עמוק יותרוהיית שמח
ואני לא
רק רציתי להיות רחוק משםולא רציתי להיות עוד "גיבורה שלך"ולא רציתי שתמשיך ללחוש לי "גיבורה שלי"
אבל נשארת עוד קצת, ועוד...
ואז זה נגמר, קמת, סגרת את המכנסיים, ואז עזרת לי לקום, ולהתכסות בחזרה וליטפת אותי הרבה בידיים בכתפיים בשפתיים.
הרגליים רעדו לי בלי שליטה, והשפתיים שלי היו קרות אפילו שהיה יום חם.שמחתי מאוד שזה נגמר.
שמחתי שהכל הסתיים, אפילו אמרתי "תודה!"ואמרת לי שהייתי ילדה מקסימה, שהייתי גיבורה.
ושמחר תחכה לי שוב באותו מקום, ותביא לי סוכריה.
***
הרבה שנים עברו מאז ועדיין הייתי הגיבורה שלו והסוד היה רק של שתינו.אני לא זוכרת איך אתה נראה אבל עדיין יכולה להרגיש אותך בתוכי, ולהקיא.
אני לא אוהבת להיות הגיבורה שלך.
מחר אני אחגוג שנתיים, שנתיים מהיום שבו חדלתי להיות הגיבורה שלך ונהייתי גיבורה בפני עצמי.חדלתי להיות הגיבורה שלך וסיפרתי.
ועכשיו אין לי בעיה לומר לעולם שאני ילדה גיבורהוזה לא בזכותך.
יעל אחת בת חמש עשרה
no one
היי יעל ילדה גיבורה קשה לי, ואני לא מרגיש כל כך טוב. אבל אני לא רוצה שתדאגי לי. את ילדה גיבורה, ואת צריכה לשמור על עצמך :heart: את גיבורה, אבל עדיין ילדה, את צריכה לתת לאנשים לדאוג לך, וגם לדאוג לעצמך. אני מקוה שיש מבוגרים אחראים בחייך, אנשים שאומרים לך כמה את חשובה וכמה את אהובה, אנשים שמדריכים אותך ואוהבים אותך.
יעללל
היי תודה! אחד הדברים שתמיד מעודדים אותי זה שהעולם לא מושלם ואולי יום אחד אני אשפיע עליו להיות כזה, חלום שלי זה לעזור לאנשים, להיות בשבילם במקומות שלא היו בשבילי. יש לך טעות, אני כבר לא ילדה. יש דברים שלא משנה בן כמה אתה, כשאתה עובר אותם אתה כבר לא ילד. ובכל זאת, אולי אתה צודק, ייקח עוד זמן עד שאנשים ייקחו אותי ברצינות, עד שלי יהיה יותר סמכות וכח להשפיע. במובן הזה אני עדיין ילדה. אבל עזוב את הגיל שלי, אם אתה רוצה - אתה יכול לכתוב לי. אני אשמח!