את יכולה להתייחס לזה כך, אבל אולי שלא תתייחסי לזה כתפילה? כאילו, אי קוראת דבר כזה וכולי תפילה שתצליחי ותשרדי ותהיי חזקה כי אכפת לי...

צריך לקחת בחשבון שאנחנו כהורים חיים למען הילדים שלנו.הם צריכים אותנו מאוד.אפילו שאנחנו בפחדים.לצעוד קדימה. אנחנו משדרים להם את האנרגיה שבתוכנו והם קולטים הכל.יבואו ימים טובים.גם אני אם יחידנית.

מור בואי ניקח את החיים בקלות. מה יצא לנו מזה שניכנס לפאניקה והיסטריה למרות שגם לי יש את זה .את יודעת קל לדבר. פתאום.מרגישים את הלבד הזה.שאנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו.ועוד כהורים.

מור. אני מזדהה איתך. דמעות הכאב המלוחות, יהפכו חיש מהר לדמעות מתוקות של אושר ואהבה עצמית גדולה. לעולם אל תרימי ידיים. האור באמת נמצא בקצה המנהרה. מחבק אותך

תכלס את צודקת. אז אתן לך דוגמא שאולי תתחברי אליה. טיפת מים מחלחלת אל תוך האדמה, היא עוברת בקלות את רגבי האדמה הראשונים וממשיכה במסעה אל בטן האדמה, שם היא נתקלת בסלע, לכואורה מחסום. מחסום בלתי עביר, אבל הטיפה ממשיכה במסעה ופונה ימינה, ואז שמאלה, ושוב ימינה...עם הזמן היא פונה את הפנייה הנכונה ומוצאת סדק בסלע, סדק במחסום, ואז היא ממשיכה, הלאה והלאה.... לבסוף היא מוצאת עצמה מתפרצת חזרה מתוך מעיין זך וטהור. מור. את הטיפה הזאת.

את מעלה נקודה חשובה. לטעמי, זה הכל עניין של השקפת עולם. אסביר לך: להשתרך בפקקים- זה אומר שיש לך רכב ושיש לך לאן לנסוע. ארנונה: זה אומר שיש לך קורת גג משלך. ובמדינה שלנו זה המון... להיות הורה: טוב פה באמת זה די ברור. אין ספק שילדים יכולים להוציא אדם מדעתו, ברמה של למרוט שיערות, אבל מצד שני יש גלם הרבה זוגות או בודדים שרק משוועים לילד. מור.כולנו טיפות מים. לכולם יש קשיים ומשברים. וכולנו נאבקים יום יום באותם הקשיים. את לא מיוחדת, כמו שאני או כל אחד אחר לא מיוחד יתר על המידה. החיים לא תמיד וורודים, אבל הם בטח לא שחורים משחור. סוג של גווני ביניים, לעיתים עם נגיעות שחורות ולעיתים עם נגיעות וורודות. וכן. אני אבא. וזה קשה אך גם מתגמל מאוד. אני פשוט משתדל לעשות הכי טוב שאני יכול. לעיתים אני כושל כישלון חרוץ, ולעיתים אני מצליח. כמו כולם.

אכן כן פלג. ומצד שני, לפעמים לומר "גווני ביניים "או "לעשות הכי טוב שאפשר "לא אומר כלום. אינני מחפשת פלסטר או אקמול. אני מחפשת אמת. השקפת עולם נבנית בערך ב 7 השנים הראשונות של מחזור חיינו הנוכחי. כל הנקודה היא, אם השקפת עולמך מכילה זרות,בדידות ומכאוב, איך אתה חוזר אחורה בזמן להתחיל לפרק את אבני הייסוד כדי לבנות מחדש. אין לזה שום קשר ללעשות הכי טוב היום או לאחרים יש קשיים או גוונים. התשובה תמיד מתחילה מגוף ראשון בזמן הווה- אני כך וכך חווה היום כך וכך. ההמלצות והייעוץ התיאורטי לא סתם שייכים לאנשים שמקבלים על זה כסף או פרסום. הם בדרכ שווים בדיוק את זה. כשתדבר על הטראומה או הכאב האישי שלך היום משם אפשר יהיה לנהל שיח אמת, ולא ממקום של כולנו טיפות מים או כולנו אותו הדבר חיבוק אמיתי