זה נשמע מאוד לא פשוט מה שאת מתארת. תודה ששיתפת אותנו למרות הקושי. שולח חיבור גדול מכאן. אני מקווה שמחר הדברים קצת ישתפרו. תזכרי שתמיד יהיה מישהו שיעריך ויתמוך, אם זה הסביבה מבחוץ, מהחברות והחברים וגם פה בפורום. הדימוי העצמי שלך לא חייב להיבנות רק על הדעה של ההורים שלך. אל תתייאשי ואל תאבדי תקווה. קחי כמה ימים לרגיעה ותמשיכי בדרך שלך, אני בטוח שעוד יבוא לך טוב!! אשמח שתכתבי פה שוב אלנתן

בהחלט לא פשוט ולכן גם אני שולח לך חיזוק מתוך תקווה שאכן אחרי הירידות באופן טבעי יהיו גם עליות. לצערנו לא כל ההורים עוברים את הקורס בהורות בהצטיינות וברצינות אני מאמין ומקווה שכל היחס הלא הוגן של הורייך, לא נובע מאיזו רשעות או כוונות רעות אלא מבורות, חוסר רגישות וחוסר ידע בסיסי לנפש האדם וביחוד לנפש ילדתם ועל זה צר לי מאוד. אם תנסי להבין את המקור להתנהגותם ותתייחסי אליהם בסלחנות ולא בכעס, אולי ייטב עימך

נשמע מאוד לא פשוט להיות בסיטואציה שאת מתארת. אבל כמו שאמרו לפני אני מחזקת אותך על זה שעזרת אומץ לפנות לער״ן! האם יש עוד אנשים בחייך שכן יכולים לתת לך תמיכה ופרגון? (אחים/אחיות/ חברים / סבא/ סבתא/מורה). אני משערת שאם תחשבי על זה כן תוכלי למצוא תמיכה כלשהי ואז אולי להתמקד בה ובכל מה שעושה לך טוב בחיים ואולי אם תצליחי להתרכז במה שנחמד לך תראי שאת כן מוערכת ואהובה! וכמובן שאת מוזמנת להמשיך לפנות ולקבל עוד תמיכה פה.