כמובן שהבית לא שלי אלא של חבר שלי, שברגע שיכעס עליי יזרוק אותי לרחוב

אבל לפחות יש לי קורת גג ואני לא אשן ברחוב נכון?

אני מרגישה חרא עם עצמי שאני משוגעת ומתעללת בו נפשית והוא מתעלל בי חזרה

הוא לא יודע להציב לי גבולות ולחנך אותי וזה עצוב כי אף אחד לא חינך אותי ואני לא יודעת להתנהג

מצד שני למה שהוא ירצה ללמד אותי דברים אני אישה בחורה צעירה מבוגרת שאמורה לדעת להתנהל בעולם

צריכים להחזיר לי תשובה מההוסטל, לא יודעת אולי אני אלך לגור בשכירות אבל לא בא לי להישאר בפתח תקווה

עיר רקובה עם אנשים רקובים הייתי מעדיפה לחזור לנתניה או לעבור למקום חדש בעצם

חדרה או אשדוד או לוד משהו חדש שיהיה לי בו צאנס להתפתח אבל לא רחוק מדי כמו בש כי שם לא יהיה לי טוב

חייבת חברות חדשות חייבת מישהי שתבין אותי כבר

עוברת על בלוגים ישנים כבר שבועיים וקוראת חיים של אנשים אחרים ולא מבינה למה אין לי חיים משלי

למה נגזר עליי לעבור על בלוגים ופייסבוקים ואינסטגרמים של אנשים ולבכות שהחיים שלי רעים

החיים שלי אובייקטיבית רעים, גם סרטן גם אונס גם התעללות גם הומלסית גם הרעבות גם חולה גם אשפוזים בכפייה כחלק מההתעללות גם השפלות גם קללות גם מכות

אין בי שום חלקה טובה, הלב שלי רקוב והמוח שלי רקוב. התעללו בי יותר מדי אני לא מסוגלת לתפקד יותר

אני גוש של פוסט טראומה אני לא מצליחה לחיות כמו שהייתי רוצה

יש לי חבר כל כך טוב ויפה שכל כך אוהב אותי ואני לא מצליחה להראות לו אהבה ולאהוב ולנשק ולשכב איתו כי אני לא מתפקדת מינית

בבקשה שאני אמצא איש טיפול שיעזור לי או משהו חייבת עזרה