מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

גולי וגבולית

מה כן ומה לא. ואולי זה רק מחשבות של אחת עם הפרעה??!

02/12/19 0:15
696 צפיות
סער ובלבול....

בלבול קטן על זה.

בשבועות האחרונים חוויתי פרידה מ 2 אנשים מוכרים , הם הלכו לעולמם. וזהו. כאילו.

אבל מאז, הנפש שלי מעורבבת, אני מצטערת עליהם למרות שלא היה לי איתם קשר בחיים.

וזה הפגיש אותי עם חווית המוות שאני חווה כבר כמה שנים, ומלווה אותי כל דקה.

רוצה למות. מאד. מתי כבר ירפה?

הלכתי לחשוב עם עצמי, רציתי לשתף חברות במה שמרגיש לי אבל כמו חוק מרפי (השגחה פרטית) אף אחת לא ענתה.

אז "נשאר" לי לדבר רק עם ה'. איזה כיף....

התחלתי לדבר איתו ובכיתי וערבבתי.

סמוך לגינה ניצב לו "בית החיים" האמיתי ונכנסתי.

לא ממש היה לי למי ללכת, לא היה שום "יארצייט" (יום זכרון) של מישהו שאני מכירה.

הלכתי לכוון האהל של הרבנים שלנו, עמדתי ליד, ולא הבנתי מה אני רוצה פה בעולם.

בכיתי על הכל. בלי מילים. רק פורקן כזה...

לא יוצא לי לבכות ממש, רק כשפוגעים בי ממש חזק, אבל זה היה משהו אחר.

זה היה פרוק של כל הרגשות המעורבבים והלא ברורים.

בכיתי ובכיתי ואחרי שלושת רבעי שעה הרגשתי שמיציתי וחזרתי הביתה.

הלכתי עם החוויה הזאת עוד הלאה.

ומכיוון שאני עסוקה יומם ולילה ביום מיתתי והעולם הזה והבא,

חשבתי לחפש בגוגל משהו על מוות קליני.

מצאתי. מ'זה מצאתי....!

אחרי שני סרטונים מ-ט-ל-ט-ל-י-ם-

הרגשתי שאני בת אדם אחר. אחרת.

התהפכו לי העניינים והיום-יום הפך לאחר.

התיעודים והתאורים תפסו אותי חזקקקק.

ועכשיו אני לא יודעת מה כן ומה לא.

מצד אחד- מה שהבנתי שבעולם הבא אין "רק" עבירה פצפונת,

על כל עבירה קטנה שלא התחרטו או עשו עליה תשובה....איום ונורא התאורים.

מצד שני, אם אני אתחיל לחיות כמו שמצווה תורתינו הק' בדיוק, לא יודעת אם מתישהו מישהו יסתכל עלי.

ואני אסביר. בוא ניקח ממצוות הצניעות לאישה את אורך החצאית .

האורך המומלץ והרצוי הוא אחרי הברך.בגדול.

בנות קטנות, עד שהן עולות לתיכון, לא הולכות עם חצאיות באורך כזה אלא קצת פחות.

אם אני ארצה שהבנות שלי גם ילכו באורך הראוי, הן תתביישנה כי יש הבדל במראה בין האורך המצוי לאורך הרצוי.

נו מה? זה יצר טוב ויצר רע? זה בחירה חופשית?

אבל הבנות לא במקום שמסוגלות להתנהג כך. אז מה?

התיאורים של האלו שראו בשמיים ואמרו להם שיאמרו כאן מה אנחנו צריכים לעשות באמת,

ובמה להתחזק, זה אמת. אין ספק.

אבל איך אפשר לחיות כך?

אני שוחרת צדק ואמת מאז ומתמיד, וה' יעזור לתיד.

לחיות בצורה שעושה נחת רוח לה' זה כמעט בלתי אפשרי בעולם פה,

אבל אני אבוא אח"כ ואני אסבול את מה שיצרתי? כי מה?

כי התביישתי? כי לא התגברתי?

אני לא עושה טובה לאף אחד-אני אהיה המפסידהכ הראשית או המרוויחה הראשית!!!

יש מישהו שיכול להבהיר לי קצת את הדברים?

אולי לחדד משהו, אולי לבאר....

אני אשמח, כי זה ממש מבולבל......

 

תגובות

no-one
02/12/19 4:45

מזדהה :heart: אני לא יכול לבאר דברים על המצוות, אני לא יודע. אני מזדהה עם הבלבול ועם התחושות שתיארת תודה ששיתפת

dacee
02/12/19 9:55

יפה מה שכתבת... אפשר שאלה? רק כדי לדעת. את מגדירה את עצמך חרדית? אני חלילה לא מעבירה ביקורת.. זה שיר די עמוק.... למה את רוצה למות? החיים כל כך יפים!!!! אפשר לחיות בדרך תורתנו הקדושה בשתי דרכים א. מרמור והרגשת עול ב. שמחה שנבחרנו להיות יהודים ולשמוח במתנה. השאלה היא מה בוחרים

dacee
02/12/19 9:55

וזה על קצה המזלג..

מאיה-אריק
02/12/19 20:20

אני כותבת את מה שאני כותבת (ואגב, לכל המשוררות-אני לא משוררת, אני אוהבת לכתוב זה הכל.) השאלה שלך dacee- למה לחיות כך ולא לחיות אחרת- זאת שאלה של אחת בריאה. ואני לא ממש בריאה, כלומר אני די אובדנית, שזה אומר שיש תקופות ארוכותתתת שאני עסוקה כל היום במחשבות אובדניות. מה אני באה לומר? שהשאלה שלך מצויינת ואני בהחלט יודעת לענות עליה. אכן עדיף וכדאי לחיות בצורה שמרגישים את החיים הטובים. אני חרדית, ותתפלאו, אפילו חסידית (למי שיודע מה זה ) אבל המגזר והדת מין וגזע לא משתנים בענייני נפש, בכל אופן לפי דלות דעתי. "וידעת...והשבות אל לבבך" הידיעה היא השלב הקל והמקדים בעבודת ה'.השלב הארוך והמסובךךךך הבא הוא ההפנמה העיכול ההבנה ההתאמה והישום, ושוב ושוב עד יום המוות. אז לא חושבת שיש כאן מקום לתמיהה כי לי לפחות זה ברור-אני מאד רוצה לחיות יפה וכיף, אבל הנטיה שלי זה לא לחיות.למה? הרבה תשובות.

dacee
02/12/19 21:11

אכפת לך להתכתב איתי בפרטי? את מעניינת אותי...

מאיה-אריק
05/12/19 0:08

אז זהו. שעכשיו יותר ברור לי. דיברתי עם המטפלת שלי והיא הבהירה לי שבעצם אנחנו כאן בעולם של העלם, וגם אם אנחנו נחשפים לסודות של שמיים זה כלום לעומת הנסתר. כל דבר שאדם עושה, כל פסיעה, כל פעולה מחושבת למעלה בשקלול כל החיים והנשמה שלו. כך שעונש ושכר של אחד לא בהכרח יבוא גם לשני, כי הנתונים שלו שונים. אז למה יש את התורה והמצוות? כדי שזה יהיה לנו כלי להתקרב לבורא ושביל ברור וסלול. ומה עם כל אלו ,כולל כולם שלא מצליחים לקיים את כל המצוות? מה איתם? אין אנו יודעים חשבונות שמיים, ואי אפשר לדון אותם שהם לא חזקים. כי כל אחד עושה את המאמצים שלו להגיע למצב של שומר תורה ומצוות, ונקודת הפתיחה של אחד לא דומה לשניה. אז בעצם כשאני מסתכלת על אלו שלדוג יותר קל לי לדמיין- הולכות עם חצאית מאד קצרה, ועדיין נמצאות בחברה חרדית ושמורה וכו', הם מתאמצות, אבל מה שאת רואה זה מה שרואים בחוץ, ה' רואה ומעריך כל מאמץ זעיר. לא קשה לך מאד ללכת עם חצאית מתחת לברך? מקסים! זה מה שדורש ממך ה'! קשה לך ללכת עם חצאית מתחת לברך? תתחברי לקול שלך ותביני שיש דברים שהם בידי המאמצים שלנו, וההשתדלות, ויש דברים שלא. את כולם מקבל אבא וברא את כולם וכולנו בנים שלו, כך שאין לנו אאופציה לחשוב שאנחנו לא מספיק בנות של ה' כי אנחנו לא מושלמות,מי מושלם.... בקיצור, נראה לי שערבבתי אתכם..... מה שהבנתי והתחלתי להפנים זה שאל לי לשפוט את עצמי להיות מושלמת. לכל אחד יעד ה' תפקיד ונסיונות אחרים משאר בני האדם, מה שאני מצליחה? מקסים! מה שלא? תנסי ותקווי שתצליחי, לא קורה כלום אם נכשלת, 7 יפול צדיק וקם (ויש מחמירים-70...) אז אני מקווה שלא עשיתי למישהו בלבולים בראש בענייני אמונה והשקפה ואם כן, אז או שתפנה אלי בפרטי, או שתברר את העניין שקשור לחייה, כי אני לא רוצה לטלטל אנשים..... לפחות לא בעניינים שתלויים בי... לילה טוב!

לא-אני....
05/12/19 18:56

תודה תודה על הבלוג הזה שלך מרגש ומטלטל מאוד דווקא בתור אחת שהיא חרדית ...

מאיה-אריק
05/12/19 19:07

תודה לך על הפידבק! אני מבינה שזה נוגע לכל אחד מאיתנו כי כולנו בנים של בורא עולם ולכולם הניצוץ הזה....

לא-אני....
05/12/19 19:20

נכון אבל לא רק... נדמה לי שרק אנשים רגישים שהנשמה שלהם גבוהה יותר מתמודדים ומסןוגלים להגיע לעומקים האלה למחשבות לתובנות...

מאיה-אריק
05/12/19 19:25

יתכן, זה מתבטא אצלי בתחומים הומניים ואומנותיים......