שלום וברוכים הבאים לעוקבים שלי :)אז רשמית אני בחופש ובמצב רוח מרומם.השבוע רציתי להעלות נושא שמאוד משמח את ליבי ולפי דעתי לא מקבל מספיק יחס או לפחות את היחס המגיע לו.הנושא הוא " אבות " , או " אבות בעידן ההורות החדש".ולמה זה חשוב לי?ובכן, אני מהדור הישן של פעם. בתקופתי בתור אמא צעירה (3 בנות עד גיל 29 ), היו הכללים ברורים: אבא יוצא לעבודה השקם בבוקר וחוזר מאוחר בערב.האינטראקציה היחידה שהיתה לבנות עם בעלי זה מקסימום להרים אותן על הידיים(כשאני בקרבת מקום) לנשק, לחבק, להריח אותן , קצת פוצי מוצי וכאלה ואז ברגע שהן התחילו לבכות באוטומט הוא היה מעביר אליי את הילדה באומרו :" קחי , את יודעת מה לעשות ".שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד מכבדת ומעריכה את בעלי על העבודה הקשה שלו, שעות העבודה המטורפות , שלפעמים כללה ערבי חג וחגים ושבתות, האינטראקציה הלא פשוטה עם הנוסעים בתחבורה הציבורית דאז, שכל תלונה היתה מופנת אל הנהג (בעלי היה חבר אגד שנים רבות עד שיצא לעצמאות).לזכותו יאמר שהוא ניסה, אבל בזה זה הסתיים.אך כיום משמח אותי לראות שהדברים השתנו מקצה לקצה, האבות היום מעורבים בחינוך , בגידול, לוקחים חלק בכל נושא שקשור לילדים : מלבישים, מקלחים, לוקחים את הילדה לחוג בלט לא לפני שהלבישו לה את הבגד גוף הורוד והטוטו התואם, מבשלים, מנקים, מסדרים את הבית ,קמים בלילה לילדים, ואפילו עושים קוקיות וצמות לילדות שלהם, שאפו.בכל פעם שאני יורדת לטייל עם הכלבים שלי, שני יורקשרים, בונו ומונה, אני עוברת בגינה הציבורית שליד ביתי ומתמוגגת למצוא שם אבות עם הילדים עסוקים בלשחק , להאכיל או להרדים תינוק בעגלה בזמו שהוא עוקב אחר הפעוט שכרגע גולש במגלשה, תענוג אמיתי.אז אבות, אם תראו בשעות אחר הצהריים אישה עם שני כלבים עוברת בגינה הציבורית עם חיוך רחב ודבילי על פניה , זאת אני מהפוסט ואני גאה בכם.קשר טוב עם שני ההורים נותן לילדים שלנו הרבה ביטחון, כח, קישורים לחיים , ואמון בהוריו. לכן הם יהיו פחות מתוסכלים, יותר בטוחים בעצמם ופנויים לחקור ולגלות את הסביבה שלהם בלי שיהיו צמודים להורים כל הזמן. הם יעזו יותר, ויקחו חלק יום יומי במשימות ומטלות ביתר קלות ." חנוך את הילד על פי דרכו".אשמח אם תשתפו את הפוסט שיגיע לכמה שיותר אבות . בואו נפרגן להם, מגיע להם.אשמח לשמוע תגובות או כל דבר העולה על דעתכם לשתף אותי ואת הקוראים.תודה ושבוע נפלא.