עם רוקח אישי חלב עיזים יותר בריא
היום כבר כולם שמעו על סגולותיו הבריאותיות של חלב העיזים. אולם מה בעצם מכיל אותו חלב עיזים ואיזה מחלות ניתן לרפא בעזרתו? וגם, האם ידעתם שיש תרופות ותוספי תזונה אשר לא מומלץ ליטול בשילוב עם חלב העיזים ומצד שני יש כאלה שצריך לדעת איך לשלב עם החלב.
13/10/10 16:08
4232 צפיות
היום כבר כולם שמעו על סגולותיו הבריאותיות של חלב העיזים. אולם מה בעצם מכיל אותו חלב עיזים ואיזה מחלות ניתן לרפא בעזרתו? וגם, האם ידעתם שיש תרופות ותוספי תזונה אשר לא מומלץ ליטול בשילוב עם חלב העיזים ומצד שני יש כאלה שצריך לדעת איך לשלב עם החלב.
החליבה הראשונה של עזים לצריכת ביתית נעשתה כאן במזרח התיכון. יתר על כן, עז הייתה החיה הראשונה שעברה ביות במטרה לספק חלב וליוותה את האנשים מאז ימי בראשית ועד היום. נכון לשנת 2005 ברחבי העולם הוחזקו 800 מיליון עזים והמגמה של צריכת מוצרי חלב המבוססים על חלב עזים נמצאת בעלייה מתמדת.
חלב עזים מאז ומעולם נחשב כבעל יכולות ריפוי שונות, נזכר לא מעט באגדות אורבאניות ונכלל ב"סל התרופות" של סבתא. חלב עזים הוא מקור עשיר לרכיבי תזונה חיוניים כמו: סידן, חלבון, זרחן, ריבופלבין (ויטמין B2) ואשלגן. כמו כן, חלב עזים יכול להוות במקרים מסוימים תחליף לחלב פרה לאנשים רגישים וכך להוות תחליף טוב לצריכה של מוצרי חלב.
חלב עזים בעל תכונות נוגדות דלקת וזיהומים
מספר רב של מחקרים מצביעים על כך שלחלב עזים יתרון בולט בניטרול פעולתם של חיידקים ווירוסים וכן תרומה לתיפקוד תקין של מערכת החיסון. ככל הנראה, חלב העזים מכיל חומרים המסוגלים להפחית את עוצמת תגובת הדלקת וכן למנוע התפתחות ווירוסים וחיידקים. מעניין לציין שלחלב העזים הודגמה יכולת לנטרל את חיידק הבוטוליניום ומעבר לכך, חלב העזים הראה יעילות של 100% בנטרול חיידק הויבריו-כולירה, לעומת חלב אם שגילה יעילות של 93% בלבד. בחלב העזים מקובל להשתמש בקרב ילדים הסובלים מאפטות, יחד עם זאת הוא גם בעל תכונות חיוביות לאוכלוסיית גיל הזהב. צריכה של חלב עזים בקרב קשישים מביאה לחיזוק מערכת החיסון הן במערכת העיכול והן בשאר הגוף.
אפטות בפה או מחלת הפה והגפיים
מחלת הפה והגפיים, הידועה מתוך בילבול גם בשם אפטות או מחלת הפה והטלפיים, שכיחה מאוד בקרב ילדים עד גיל 5. מזה דורות רבים חלב עזים שימש כתרופת סבתא לטיפול בפצעים אלו. מחקרים קליניים שנערכו בישראל הראו כי חלב עזים הצליח להוריד בכ-60% את כמות הווירוס שגורם למחלה בתאים המודבקים. חוקרים אלו מצאו גם שהחומר הפעיל בחלב תוקף את הווירוס באופן שחוסם את מעברו לתאים אחרים וכך הווירוס מת. בנוסף, נבדקה השפעת הפיסטור על התכונות הטיפוליות של החלב ואכן נמצא כי תהליך הפיסטור אינו משפיע כלל על היכולת לעכב התפתחות הזיהום הויראלי. השוואה של פעילות חלב עזים לזה של פרה הראה כי לחלב פרה לא הייתה כלל השפעה על וירוסים שנבדקו. מחקר ישראלי נוסף בדק את התרומה הבריאותית של חלב עזים מפוסטר לילדים החולים במחלה נגיפית בחלל הפה ומצא כי קיים שיפור בהרגשה הכללית ובההיענות לשתייה ולאכילה בקרב ילדים שקיבלו חלב עזים במהלך המחלה. נמצא כי לגבי ילדים אשר טופלו בחלב עזים, ההורים דיווחו על שינוי משמעותי ומובהק בהרגשה הכללית בילדם במהלך היממה של הטיפול, כמו כן אותם ילדים נזקקו פחות לתרופות להקלת חום או כאבים, בהשוואה לחבריהם בקבוצה שטופלה בחלב פרה. עוד נמצא כי ילדים אשר טופלו בחלב עזים שתו והסכימו לאכול יותר מאשר חבריהם בקבוצה המקבילה. לסיכום, תוצאות המחקר הראו כי חלב עזים מפוסטר, לעומת חלב פרה מפוסטר, הניתנים לשתייה או לשטיפה של הפה למשך יממה מקל על הכאב הנגרם לילדים אשר לקו במחלה נגיפית המערבת את חלל הפה.
שילוב תרופות וחלב עזים
חשוב לצרוך מוצרי חלב באופן קבוע, מפני שהם מספקים מקור מצויין של חלבון, ויטמינים וסידן. אולם, יש לדעת שיש מספר תרופות אותן אין ליטול יחד עם מוצרי חלב. מרבית הידע שקיים מתייחס לחלב פרה ולהלן דוגמאות לתרופות כאלה:
סידן – הוא נספג פחות יחד עם הסידן שבחלב. ברזל – נטילת כדורי ברזל יחד עם מוצרי חלב מפחיתה את ספיגת הברזל, מכיוון שהברזל שוקע יחד עם יונים מסויימים הנמצאים במוצרי חלב. תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטראציקלינים (tetracycline, minocyclin) – גם ספיגתם ויעילותם נפגעת. בין הדוגמאות הנוספות - תרופות לאוסטאופורוזיס ממשפחת ביספוספונטים, לדוגמא alendronate (fosalan, maxibone) או risedronate (actonel). ככלל מומלץ להפריד לפחות שעתיים בין שתיית חלב לנטילת תרופות מסוימות כדי לא לפגוע בספיגתן לדם. חשוב להדגיש שחלב עזים שונה מהותית מחלב פרה מבחינת גודל חלקיקי חלבונים שהם גדולים יותר בחלב עזים ומבחינת מספר שלפוחיות שומן בעלי קוטר נמוך שהוא גבוה יותר בחלב עזים. נתונים אלו עשויים להשפיע על ספיגה ולכן יעילות פעולה של תרופות נוספות שלגביהן לא היה ידוע עד כה בהקשר של חלב פרה. מכאן ישנה חשיבות גבוה לבדיקה צמודה ומעקב אישי לאנשים הנוטלים תרופות ונוהגים לצרוך מוצרי חלב על בסיס חלב עזים.
פרסומים מדעיים המהווים בסיס למאמר זה, מידע נוסף וטבלאות המציגות השוואה בין מרכיבים תזונתיים בחלב עזים לבין חלב פרה, ניתן למצוא באתר פארמה-קייר.
החליבה הראשונה של עזים לצריכת ביתית נעשתה כאן במזרח התיכון. יתר על כן, עז הייתה החיה הראשונה שעברה ביות במטרה לספק חלב וליוותה את האנשים מאז ימי בראשית ועד היום. נכון לשנת 2005 ברחבי העולם הוחזקו 800 מיליון עזים והמגמה של צריכת מוצרי חלב המבוססים על חלב עזים נמצאת בעלייה מתמדת.
חלב עזים מאז ומעולם נחשב כבעל יכולות ריפוי שונות, נזכר לא מעט באגדות אורבאניות ונכלל ב"סל התרופות" של סבתא. חלב עזים הוא מקור עשיר לרכיבי תזונה חיוניים כמו: סידן, חלבון, זרחן, ריבופלבין (ויטמין B2) ואשלגן. כמו כן, חלב עזים יכול להוות במקרים מסוימים תחליף לחלב פרה לאנשים רגישים וכך להוות תחליף טוב לצריכה של מוצרי חלב.
חלב עזים בעל תכונות נוגדות דלקת וזיהומים
מספר רב של מחקרים מצביעים על כך שלחלב עזים יתרון בולט בניטרול פעולתם של חיידקים ווירוסים וכן תרומה לתיפקוד תקין של מערכת החיסון. ככל הנראה, חלב העזים מכיל חומרים המסוגלים להפחית את עוצמת תגובת הדלקת וכן למנוע התפתחות ווירוסים וחיידקים. מעניין לציין שלחלב העזים הודגמה יכולת לנטרל את חיידק הבוטוליניום ומעבר לכך, חלב העזים הראה יעילות של 100% בנטרול חיידק הויבריו-כולירה, לעומת חלב אם שגילה יעילות של 93% בלבד. בחלב העזים מקובל להשתמש בקרב ילדים הסובלים מאפטות, יחד עם זאת הוא גם בעל תכונות חיוביות לאוכלוסיית גיל הזהב. צריכה של חלב עזים בקרב קשישים מביאה לחיזוק מערכת החיסון הן במערכת העיכול והן בשאר הגוף.
אפטות בפה או מחלת הפה והגפיים
מחלת הפה והגפיים, הידועה מתוך בילבול גם בשם אפטות או מחלת הפה והטלפיים, שכיחה מאוד בקרב ילדים עד גיל 5. מזה דורות רבים חלב עזים שימש כתרופת סבתא לטיפול בפצעים אלו. מחקרים קליניים שנערכו בישראל הראו כי חלב עזים הצליח להוריד בכ-60% את כמות הווירוס שגורם למחלה בתאים המודבקים. חוקרים אלו מצאו גם שהחומר הפעיל בחלב תוקף את הווירוס באופן שחוסם את מעברו לתאים אחרים וכך הווירוס מת. בנוסף, נבדקה השפעת הפיסטור על התכונות הטיפוליות של החלב ואכן נמצא כי תהליך הפיסטור אינו משפיע כלל על היכולת לעכב התפתחות הזיהום הויראלי. השוואה של פעילות חלב עזים לזה של פרה הראה כי לחלב פרה לא הייתה כלל השפעה על וירוסים שנבדקו. מחקר ישראלי נוסף בדק את התרומה הבריאותית של חלב עזים מפוסטר לילדים החולים במחלה נגיפית בחלל הפה ומצא כי קיים שיפור בהרגשה הכללית ובההיענות לשתייה ולאכילה בקרב ילדים שקיבלו חלב עזים במהלך המחלה. נמצא כי לגבי ילדים אשר טופלו בחלב עזים, ההורים דיווחו על שינוי משמעותי ומובהק בהרגשה הכללית בילדם במהלך היממה של הטיפול, כמו כן אותם ילדים נזקקו פחות לתרופות להקלת חום או כאבים, בהשוואה לחבריהם בקבוצה שטופלה בחלב פרה. עוד נמצא כי ילדים אשר טופלו בחלב עזים שתו והסכימו לאכול יותר מאשר חבריהם בקבוצה המקבילה. לסיכום, תוצאות המחקר הראו כי חלב עזים מפוסטר, לעומת חלב פרה מפוסטר, הניתנים לשתייה או לשטיפה של הפה למשך יממה מקל על הכאב הנגרם לילדים אשר לקו במחלה נגיפית המערבת את חלל הפה.
שילוב תרופות וחלב עזים
חשוב לצרוך מוצרי חלב באופן קבוע, מפני שהם מספקים מקור מצויין של חלבון, ויטמינים וסידן. אולם, יש לדעת שיש מספר תרופות אותן אין ליטול יחד עם מוצרי חלב. מרבית הידע שקיים מתייחס לחלב פרה ולהלן דוגמאות לתרופות כאלה:
סידן – הוא נספג פחות יחד עם הסידן שבחלב. ברזל – נטילת כדורי ברזל יחד עם מוצרי חלב מפחיתה את ספיגת הברזל, מכיוון שהברזל שוקע יחד עם יונים מסויימים הנמצאים במוצרי חלב. תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטראציקלינים (tetracycline, minocyclin) – גם ספיגתם ויעילותם נפגעת. בין הדוגמאות הנוספות - תרופות לאוסטאופורוזיס ממשפחת ביספוספונטים, לדוגמא alendronate (fosalan, maxibone) או risedronate (actonel). ככלל מומלץ להפריד לפחות שעתיים בין שתיית חלב לנטילת תרופות מסוימות כדי לא לפגוע בספיגתן לדם. חשוב להדגיש שחלב עזים שונה מהותית מחלב פרה מבחינת גודל חלקיקי חלבונים שהם גדולים יותר בחלב עזים ומבחינת מספר שלפוחיות שומן בעלי קוטר נמוך שהוא גבוה יותר בחלב עזים. נתונים אלו עשויים להשפיע על ספיגה ולכן יעילות פעולה של תרופות נוספות שלגביהן לא היה ידוע עד כה בהקשר של חלב פרה. מכאן ישנה חשיבות גבוה לבדיקה צמודה ומעקב אישי לאנשים הנוטלים תרופות ונוהגים לצרוך מוצרי חלב על בסיס חלב עזים.
פרסומים מדעיים המהווים בסיס למאמר זה, מידע נוסף וטבלאות המציגות השוואה בין מרכיבים תזונתיים בחלב עזים לבין חלב פרה, ניתן למצוא באתר פארמה-קייר.
תגובות
פארמה קייר
מדי שנה מתים בישראל כ- 1,850 מטופלים בגלל טיפול תרופתי שגוי - בממוצע 5 מקרי מוות ביום. מטופל כרוני הנוטל מספר תרופות באו...
עוד פוסטים בבלוג: פארמה-קייר
תרופות ללא מרשם והסכנות הטמונות בהן
הסרטון הבא לקוח מתכניתה של ענת הראל בערוץ 10. בראיון, הרוקח הקליני סימון ארוטיוניאן, מנכ"ל פארמה-קייר, מספר על הסכנות הט...
קראו עוד
עשרת הסודות – אורח חיים ותרופות - חלק ג'
חלקו האחרון של המאמר המעניין על שילוב אורח חיים ותרופות, והפעם, פעילות גופנית, ויטמינים וסוגי מזונות שחשוב לתת עליהם את ...
קראו עוד
עשרת הסודות – אורח חיים ותרופות - חלק ב'
חלק ב' של המאמר המרתק לגבי שילוב אורח חיים ותרופות - והפעם על שילוב ראוי של מוצרי חלב, אלכוהול וחשיפה לשמש עם תרופות.
קראו עוד
עשרת הסודות – אורח חיים ותרופות - חלק א\'
בשלושת הפוסטים הקרובים נעסוק בעשרת הטיפים המובילים לשילוב נכון בין אורח חיים, מזון ותרופות לצורך הבטחת הצלחתו של הטיפול ...
קראו עוד