החרדות חזרו בפול ווליום, יותר נכון התגברו, זה לא נראה שהם מתכוונות ללכת. צופה בסרטוני מוטיבציה על לחבק את הפאניקה וללכת איתה יד ביד וכו. ניסיתי לא כזה עובד לי, החרדה/פאניקה לובשת אותי ומתקיימת במקומי. היא צובעת לי את ההצלחות קטנות גדולות לדבר רע, שמה לי את כל הפחדים בפנים, מקפלת אותי לתוך עצמה ועושה אותי קטנה קטנה. גם כשבוכה לה שתשחרר קצת, רק היום ואולי גם מחר, היא עדיין שם, מסרבת לזוז. היא מוצצת לי את כל האנרגיות והרצונות שעוד יש לי, החלומות מתרחקים ואני כואבת את מה שיכלתי להיות. 

רוצה להזדכות על הפחדים ולקבל אותי, שוב, חדשה אחרת ונוכחת.

נ.ב; נמצאת ברשימת המתנה לטיפול פסיכולוגית CBT. דרך קופת חולים. רשימה ארוכה ומייגעת..מוסיף לתסכול. כי יודעת שברגע שתיהיה לי עזרה כלשהי, שיחה זה ישפר את המצב. מתקשרת כל יום למרפאה ואין תשובה נורמלית או בכלל לגבי איפה עומדת בתור. לא נראה לי בכלל אכפת להם, מנסה לא לקחת את זה אישי..אני כולה עוד אחת ברשימה ארוכה. יוקל להם אם אנשור מהרשימה..עצבים.

כדורים פסיכיאטריים לא עובדים עליי, אשמח להמלצות לחומרים/כדורים טבעיים...

הלוואי שנזכה לחייך מבפנים.