מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

21/10/19 21:06
547 צפיות

שלום לכל חברי הקהילה 

אני בת 23 , סטודנטית ואני סובלת מדיכאון מגורי, חרדות וo.c.dn 

זה כואב להודות בזה אבל כל יום אני קמה ושואלת את עצמי למה דווקא בי בחר אלוהים ?

איך אפשר לחיות עם זה? למה אני ? 

זה מרגיש לי שבעידן של היום שהכל דינמי ומהיר , אין מקום לחולשה.

שחברות מסביב בכלל לא מבינות ומבחינתם אין דבר כזה דיכאון והכל בראש 

זה מרגיש שהכל מסביב שחור, מעורפל , שאני שואלת את עצמי מה המשמעות שלי בעולם 

החרדות האלה , הנימולים בידיים וברגליים שאת מרגישה שאת פשוט מתחננת בלב שזה יפסיק 

הקושי הזה של לשבת בשיחה טיפולית כשאת לומדת את התחום

 

 

תגובות

בדדניק
22/10/19 22:46

Keep fighting the good fight :)

Nati7
22/10/19 22:56

שאלות ללא תשובה... פשוט מאוד זו המציאות. כפי שאדם שנולד ללא יד .. זו פשוט המציאות. עכשיו מה? רק נשאר לשרוד ולחיות עם המציאות הזו בצורה הטובה ביותר שאפשר. לנסות לטפל כמה שאפשר ומה שאי אפשר לטפל נשאר רק לשרוד.

מאיה-אריק
22/10/19 23:19

זה כ"כ עצוב לקרוא את הכאב... אני מאד מבינה אותך. בקטע של השאלה כלפי ה' אני מוכרחה "לידע" אותך שהרבה מתמודדים עם שאלות כאלו, והתשובה מונחת בספרי יהדות. כן. העולם שלא מכיר ולא מודע ולא מבין , זה עולם שחי בתוך עצמו. רואה את עצמו. מכחיש, מדחיק, וכו'. אין לנו מה להתרגש מכל מיני פעירות עיניים או עקימות אף שלהם, כאלו אנחנו וכאלו הם. מה שווה יותר בטווח הרחוק?