כמה פעמים שמענו את המשפט "הכול בראש" או "תחשוב טוב - יהיה טוב"? וכמובן איך אפשר בלי המשפט הלעוס "מחשבה יוצרת מציאות קיימת"... כמה מאיתנו הקשיבו לעצה הזו, וכמה עיקמו את האף במחשבה שמדובר בעוד שקר כלשהו?

בתחילת שנות ה-80 פסיכולוגית אמריקאית מאוניברסיטת הרווארד ביצעה ניסוי שתוצאותיו היו כה מרחיקות לכת, עד שבשנת 2014 הוחלט לשחזר אותו שוב.

בניסוי של פרופ' אלן לנגר, קבוצת אנשים מבוגרים בני 70-80 ומעלה עברה לגור בדירה שעוצבה כאילו היה מדובר בתקופה של 20 שנה קודם לכן. המבוגרים התבקשו להתלבש ולדבר כאילו היו צעירים ב-20 שנה, ולעשות את אותם הדברים שנהגו לעשות לפני 20 שנה. גם בטלוויזיה וברדיו באותה דירה, הושמעו תוכניות מלפני 20 שנה.

שבוע לאחר תחילת הניסוי ההזוי הזה, כבר החלו לבצבץ תוצאות לא פחות ממדהימות. בסיום הניסוי התברר שכמעט כל שוכני הדירה שיפרו את יכולותיהם הפיזיולוגיות והקוגניטיביות - שמיעה, ראייה, יכולת תנועה, יכולות חשיבה וכן הלאה. אנשים בני 70 ו-80 דמיינו שהם בני 50 ו-60, וזה בדיוק מה שקרה בפועל.

נשמע הזוי ולא הגיוני? פסיכולוגיה חיובית היא תחום שלם שבוחן כיצד המחשבה משפיעה על איכות החיים, ובמיוחד על רמות האושר שלנו. לדוגמה - בניסויים שנערכו באוניברסיטת אסקס בבריטניה, נתגלתה שיטה המאפשרת לכל אחד להפוך ליותר אופטימי וחיובי בצורה פשוטה.

בשיטה זו, שנקראת "שינוי הטיה קוגניטיבי" (CBM - Cognitive Bias Modification), המטופל מתבקש לזהות פרצופים שמחים מתוך מגוון פרצופים המוצגים לו על גבי מסך. התוצאות הראו כי בצורה זו ניתן לטפל בבעיות כגון חרדה, דיכאון, פסימיות ועוד. כעת תשאלו מדוע זיהוי הפרצופים השמחים אמור להשפיע עלינו לחיוב?

חלק ניכר מההתנהגות ומהאישיות שלנו מוכתב מתהליכים לא מודעים. משמע שאם אנו רוצים לשנות פן מסוים בהתנהגותנו או באישיותנו, עלינו לגשת אל תת המודע כדי לבצע את השינוי. אבל איך ניגשים ללא מודע? באמצעות תהליכים מודעים עקיפים, כגון דמיון מודרך מהסוג שהופגן בניסוי של פרופ' לנגר; או באמצעות השיטה בה משתמשים באוניברסיטת אסקס לזיהוי פרצופים שמחים.

גם אפקט הפלצבו הוא סוג כזה של תהליך, המשפיע על הלא מודע באמצעות המודע. ברפואה ידוע כבר זמן רב, שאם נותנים לקבוצת נבדקים תרופת דמה (מים וסוכר), ואומרים להם שהתרופה הזו תרפא את הבעיה - חלק ניכר מהנבדקים אכן יחוש הקלה, ואצל חלקם אף תיעלם הבעיה לחלוטין.

אבל מה שיותר קיצוני הוא שאפקט הפלצבו מתרחש, גם כאשר הנבדק מודע לכך שמדובר בתרופת דמה. בניסוי שנערך באוניברסיטת הרווארד, אישה שסבלה ממעי רגיז במשך 16 שנה קיבלה כדורי דמה. נאמר לה מראש שמדובר בכדורי מים וסוכר, שעשויים להפעיל את אמצעי הריפוי הטבעיים של הגוף.

הפלא ופלא, גם לאחר שהייתה מודעת לכך שמדובר בכדורי דמה, כאבי המעי הרגיז שלה נעלמו כלא היו תוך מספר שעות - כל עוד המשיכה לקחת את הכדורים המזויפים. לאחר 3 שבועות הופסק המינון והכאבים חזרו. הניסוי גילה ש-60 אחוזים מהנבדקים העידו על הקלה, למרות שידעו שמדובר בכדורי דמה בלבד.

המדע מגלה שאין לזלזל בכוחו של המוח לחולל שינוי בגוף הפיזי ובמצב הפסיכולוגי והרגשי שלנו. אין זה סתם שכבר עשרות שנים מלמדים שיטות כגון NLP ודמיון מודרך במכללות המוקדשות כולן לתחום, ובהן מכללת רטר ואחרות ברחבי הארץ. אפילו המדיטציה הפשוטה ביותר, של ישיבה או שכיבה רגועים במשך מספר דקות ביום, עשויה לחולל תפנית ברמות המתח שרובנו חשים ביום-יום.