כבר חודש וחצי בדיוק היום אני בגמילה מניקוטין ללא עזרים תחליפים או סדנא לעישון.

אני סובלת מלחץ תוך גולגלתי שבטח חלק מכירות כמגרנה שנובעת מלחץ של יתר לחץ  דם בגולגולת . ואני כתבתי מכירות ולא מכירים מהסיבה הפשוטה כי היא מופיעה אצלי בקבלת הווסת הנשי החודשי. תופעת הלוואי הזאת בדרך כלל לא מוזכרת בפיהן של הנשים כי אוליי מתביישות לדבר על כך או מייחסות את התופעה כמשהו שגרתי . אבל הבעיה האמיתית בכל זה היא השילוש הקדוש והמסוכן . כן הסיבה המרכזית כמעט לכל כישלון גמילת ניקוטין שלי שנהרסה היא השילוש המסוכן . חוש ריח מוגבר שמגיע בשיאו בהתקף מיגרנה   , עישון פסיבי של אנשים ברחוב או חברים ולחץ נפשי מהמצב הפוליטי בארץ והביטחוני  .

לחץ נפשי 

אחד הדברים שמחזירים אותי לעשן כמעט בכל גמילה שנישכלתי בה הוא הלחץ הנפשי  בשל המצב הביטחוני בדרום הארץ היום מה אני יעשה זה מלחיץ אותי למרות שאני גרה בדרום הארץ ומתורגלת להפליא . אבל נוספה לבעית הביטחון גם הבעיה הפוליטית הלחץ של הבחירות ומה יהיה עתיד המדינה שלנו זה גם מלחיץ למרות שאני מתורגלת מבחירות הקודמות שהיו לפני 5 חודשים . אז מה עושים בלחץ ? הינה כמה דברים שעזרו לי מדברים על זה מסבירים למישהו שאתם סומכים עליו ויודעים שאתם לא מכבידים עליו שאתם מרגישים לחוצים ואתם לא מצפים שימצא לכם פיתרון אלא שיתן לכם אוזן קשבת ללא שפיטה פשוט שיקשיב לכם ויתן לכם מקום שבוא אתם פורקים ותוך כדי גם מסבירים לעצמכם שאתם לא שולטים במצב הביטחוני או הפולטי  המלחיץ אבל אתם כן שולטים בעצמכם ואתם אחראים על מה שאתם מרגישים .

כלומר אפשר להסתכל על זה בשני דרכים או פשוט  לנסות להרגע או פשוט להלחץ על יגי כך שנקבל את המצב בהקצנה וניכנס ללחץ יותר מהר ויותר חזק.   גם חשוב לדעת  שלא כדאי ליהיות ליד אדם שאינו יודע להתמודד עם מצבי  לחץ שאתם בעצמכם בלחץ כי זה גורם לשרשרת כזאת שדני אנשים פשוט מלחיצים אחת את השני ללא הפסקה כאילו היתה שרשרת שלא נפרמת . ואם בכל זאת לא הצלחתם להרגע ועדיין אתם במצב של סטרס יומי עדיף ללכת לבעל מקצוע שיכול לטפל בכם בצורה מקצועית ואין מה להתבייש בזה גם אני טופלתי בעצמי  . 

חוש ריח מוגבר ועישון פסיבי 

יש לי חוש ריח מוגבר בכל התקף כזה של מגרנה ולא משנה עם היו לו תקדימי האורה(ראיה של דברים בחלל החדר לכמה שניות ) או תקדימי מגרנה נוספים. אצלי החושים מתחדדים מאוד והחוש שהכי מפריעה לי בחידוד שלו הוא חוש הריח כשעישנתי חוש הריח התחדד לי אוליי ואז הסיגריה היתה צרה צרורה כי עשנתי אותה מנש בכוח וזה גרם לי להשתעל יותר .  אבל עכשיו כשאני לא מעשנת וחוש הריח שלי גם ככה התחדד כי גדלו רקמות חדשות באף ואין לי פחם בנחיריים בשל יתרונות הגמילה כשיש לי טרום מגרנה עכשיו חוש הריח התחדד מאוד . אני פשוט מרגישה כמו חיית טרף שמחפשת את העשן שמגיע מהבדל המעשן הקרוב . בימים בהם איני בווסת הנשי אני נגעלת מהריח הדוחה של הסיגריה אבל בזמן הווסת הנשי אני ממש נמשכת לריח עד מצב שאני יושבת ב 3 לפנות בוקר וכותבת לכם על כך.   שאיני מצליחה לשון . אז הדרך שלי להפתר מהחשק לעשן היא להמנע כמה שאפשר להיות במקום שיש בו מעשנים. להתרחק ממקומות עישון  לבקש מהחברים להתרחק ממכם שהם מעשנים כן אל תתביישו תזכרו איך חברים לא מעשניםמביקשו ממכם שהיתם מעשנים להתרחק ותעשו את אותו דבר תיהיו חכמים . יש אפילו אנשים שמעשנים במקומות שאסור לעשן בהם תגידו להם שזה לא חוקי או שזה מפריע לכם. יש לי שכנים שמבקרים את הוריהם  פעם בשבועיים והם מעשנים אז אני אפילו נועלת חלונות בבית   כשהם משענים . 

והינה עוד מצב שניקשר לסטרס ו דרכים להתמודדות.

כשהיתי מעשנת ההיתי קמה בלילה ומעשנת סגריה ככה זה היה הדרך שלי להתמודד פשוט לקום ולעשן . וברגע שהפסקתי לעשן כאילו נעלמה לי הדרך להתמודד עם הבעיה המלחיצה ונדמה כאילו הדרך היחידה שלי לטפל בזה היא לחזור לעשן  אבל למען האמת זאת סתם פטה מורגנה התנהגותית שיושבת לי בראש ומחכה שאני יכשל ויחזור להרגל המגונה הדפוק שהיה לי העישון .  הסגריה לא באמת פתרה את הצורך הנפשי שלי  לדבר על זה !  אלא יצרה מעגל קסמים שבו קמתי כל לילה לעשן והיה לי חוסר שעות שינה. והאמת שעדיין לא מצאתי פתרון לכאוס הפנימי שלי אבל כן מצאתי דרך מסויימת לעזור לי . אז היום כשאני לא מצליחה לישון אני שותה תה קמומיל בלילה ואני לא מכריחה את עצמי לשכב במיטה ולישון . אלא אני קמה ויושבת בסלון מעניינת את עצמי בדברים אחרים אפילו כותבת את הגיגי מוחי על דף ובנתיים אני לאט לאט נרגעת ומתעייפת תאמינו לי זה עדיף לבזבז שעה או שעה וחצי מחוץ למיטה מאשר לריב עם הקפיצים או הכריות אני נשארת ערה כי אני יודעת שאני יתעייף באופן טיבעי וירדם לבסוף . זה גם מוריד חלק מהלחץ הנפשי שרשמתי מקודם .אז עוד דבר קטן ממש קטנטן ואני מודה למי שהיה ממש אמיץ לקרוא עד כאן אני ממליצה טיפ לחיים .  פשוט לזרום ,לחייך הרבה ,לצחוק הרבה , לדבר עם חברים, לצאת מהבית לא רק לעבודה או קניות להיות ספונטני לפעמים . וכמובן לאהוב את מה שיש!  ולא לשכוח לומר תודה כל יום לעצמכם על האומץ וההתמדה שלכם שהפסקתם לעשן כי צריך הרבה כוח רצון וזה לא מובן מעליו ! 

 בהצלחה לכולם בגמילה מניקוטין .