אני חושבת שמילדות יש לי דיכאון שלא אובחן ולא טופל. פניתי להורים שלי פעם והם התנגנדו לרעיון שאלך לטיפול, הם חשבו זה יעבור יהיה בסדר "אנחנו נעזור לך" "את לא בדיכאון, את סתם עצובה" "זה סתם בזבוז כסף וגם יקר". במהלך החיים שלי היו לי גם תקופות קצרות שהיו טובות וכל מיני שינויים בחיים, לאחרונה אני מרגישה שנחלשתי, נהייתי יותר ביישנית וחסרת בטחון לעומת בעבר נהייתי קצת סגורה, שקטה קשה לי ליצור ולהחזיק קשרים ואולי אפילו אני מוותרת. בקשר לביטחון תמיד היה לי מין בטחון כזה מה אני עושה אחרי לימודים ואז הייתה לי נפילה בגלל הצבא שתקע אותי, לקראת סוף השירות הצבאי היה לי דאון רציני הייתה לי ריקנות כל כך חזקה שכבר דמייתי בלי שליטה את הרגע שבו אפגע בעצמי ואמות, בצבא אולי חוויתי פעם ראשונה קצת התקפי חרדה, הקצינה שלי שלחה אותי לקבן בסוף השירות הקבנית אמרה לי שאני לא צריכה פסיכיאטר אבל היא מוכנה להיפגש איתי בתור פסיכולוג ולהקשיב לי. במהלך המפגשים היא אמרה שאני מנותקת רגשית בחוויות וזה הבהיר לי אז המון דברים ואפילו קצת עזר לי לתקופה בגלל המודעות לבעיה הזאת. מאז שהתגייסתי חיכיתי שהשירות יגמר ולקראת סוף השירות כבר היה לי תכניות לחיים לעומת אחרים שחששו לסיים ולא היו בטוחים מה הם רוצים מהחיים, אני הייתי בטוחה. סוף השירות נסעתי לאילת, היה לי בן זוג חדש בצפון אבל לפני שהכרתי אותו רציתי לעשות מועדפת, באילת פעם ראשונה בחיי בגדתי, הייתה לי חבורה כזאת כמו משפחה ובמשך 3 חודשים שהיינו מבלים הכרתי מישהו והתחלתי להידלק עליו ניסיתי להדחיק את זה אבל אחרי 3 חודשים שהיינו הידידים הכי קרובים בחבורה התנשקנו ולמרות החיבור המיוחד שהיה לי איתו התחרטתי על זה ובמקום לסיים את המועדפת החלטתי לחזור לצפון והתוודתי לבן זוג על הנשיקה באילת. לא סיימתי את המועדפת אחרי זה לא מצאתי עבודה בצפון והתחלתי להיכנס ללחץ אז נרשמתי לפסיכומטרי וכל מיני אנשים שאני מכירה אמרו לי שזה היה להם קל וחשבתי לעצמי שלי זה יהיה יותר קל ועכשיו כמעט הסתיים הקורס ואחרי שהסתגרתי חודשיים בבית אני לא מרגישה טוב בכלל אין לי שיפור יש לי לחץ ואני מרגישה כישלון. אבא שלי אמר לי שאני לא עושה דברים עד הסוף. ואז הרגשתי עוד יותר גרוע, לא רק שהכל קשה משחשבתי כל התכניות שלי על החיים מתפרקות וגם בלי קשר לכישלונות אני מרגישה ריקנות. אין טעם למה שאני עושה אני רק מבזבזת זמן, אני בינונית. וגם העולם רק מתקדם ורק עשירים שולטים והעולם מתקיים מחובות של אחרים והפערים בין עוני לעושר מתעצמים ויש עוד חפירות בין הדברים... זה פוסט ראשון שלי אז אני לא כל כך יודעת על מה להתמקד גם ככה אני לא החלטית בזמן האחרון.