רוב חיי לא האמנתי באלוהים היה קשה לי להתחבר לרעיון שיש מישהו למעלה שברא ויצר ומקשיב לדברי הרי כל מה שביקשתי בחיים לא התגשם.

סלדתי מאמונה כי היה בי כעס גדול על מה שאני מתמודד איתו, המשפט הקבוע ״למה דווקא לי זה קרה? מה עשיתי רע בחיים?״ התנגן כל היום.

רק לאחר שנרפאתי מהמחלה הארורה התחלתי להבין שהאמונה היא חלק מהדרך לריפוי עצמי.  

הרופאים הודיעו לי שאני כבר לא חולה יותר וביקשו ממני לחזור לשגרה.

הסתכלתי עליהם בתהייה, מה זה השגרה? אני חלש אני לא אותו בן אדם אני מרגיש כישלון בהכל המחלה תפסה אותי בשיא תקופת הקריירה, מה אם זה יחזור לי? אני מפחד שמשהו יקרה לי בעבודה, אין לי ביטחון עצמי... 

נכנסתי לדיכאון שאני לא מסוגל לעשות פעולות יומיומיות שבעבר עשיתי וחיפשתי את הדרך לכדורים, חודשיים הספיקו לי כדי להבין שהכדורים עושים אותי חלש יותר ושהם לא מרפאים לי באמת את הנפש.

אז איך מרפאים את הנפש?

איש חכם אמר לי:

״ הסוד הוא אמונה. 

האמונה היא הפסיכולוג של הנפש, תביט מעלה 

יש שם פסיכולוג בחינם 24/7 שמחכה לדבר איתך תנסה״. 

הסתכלתי על אנשים לאורך השנים בתהייה במה הם כל כך מאמינים? הרי אין הוכחה מדעית לאלוהים וגם לא לתנ״ך.

היום זהו היום הראשון שאני מנסה להאמין ולהתחבר למה שהאיש החכם אמר לי. 

החלטתי ללכת לים ולנסות לדבר איתו מה יש כבר להפסיד? 

נתראה מחר, 

דני