השפעת קצב הניטור בדם על איזון הסוכרת
השפעת קצב הניטור בדם על איזון הסוכרת
כבר שנים חשתי שיש השפעה של קצב הניטור העצמי על איזון של הסוכרת בגופי , ככל שאני בודק יותר רמת ה HbA1C שלי יורדת ברגע שאני מרפה רמות הגלוקוז בדם עולות. המחלה אצלי כבר 26 שנה וכמו רכבת הרים עולה ויורדת גם כאשר הטיפול התרופתי ואורח החיים לא שונה. לאחרונה רופאת המשפחה העירה שלא נתקלה עדיין באף מחקר שמצא שקיים קשר בין כמות הבדיקות העצמיות לאיזון הסוכרתי. החלטתי לבדוק את הנתונים שאספתי על עצמי החל מ 2006 ומאוחסנים במחשב שלי.
הוספתי השוואה של כל בדיקות המעבדה (במכבי) לעומת כמות מקלוני המדידה שהשתמשתי במשך 90 יום שקדמו לבדיקה במעבדה. כיוון שהבדיקות שלי אינן אקראיות אלא קשורות לארוחות, לרוב מבצע בדיקה ראשונית בתחילת הארוחה והיא בדיקת הייחוס, הבדיקה השנייה היא בדרך כלל כעבור 45 דקות עד שעה שאז הגלוקוז בדם עולה לערכו המרבי והוא המדד העיקרי בשבילי לאיזון (אנשים בריאים עליה של 50 נקודות) , המדידה השלישית הינה לאחר שעתיים או שלוש לאחר הארוחה ובה אני בודק את קצב ספיגת הגלוקוז בתאים. המדידה השלישית של הארוחה האחרונה יכולה לשמש גם כבדיקה הראשונית של הארוחה הבאה ובכך אני חוסך מקלון והוא אינו נספר שוב. (הציר האופקי בכל הגרפים הינו מספר המקלונים ב 90 יום)
גרף השוואת תוצאות המעבדה כתלות במספר המקלונים נעשה מ אפריל 2006 ועד היום. סה"כ 35 בדיקות מעבדה שנאספו.
האיסוף מתבצע כמו בחישוב הפחמימות הכללי. כל המדידות של הארוחות (בוקר, ארוחת עשר, צהריים, ארוחת ארבע , ארוחת ערב, לילה) נספרות מסוכמות במשך 90 הימים שקדמו ל בדיקת המעבדה. 100% של מדידות נחשב 900 מקלונים (כ 18 קופסאות של מקלונים, 10 מקלונים ליום במשך 90 יום), המקסימום שהגעתי זה 740 מקלונים שזה בערך 4.5 קופסאות לחודש. כיוון שקופת חולים אינה מספקת את הכמות הזאת היו חודשים שלא בדקתי כלל וחסכתי לתקופות מעקב אינטנסיביות. מינימום מקלונים שאספתי היה 19 במשך שלשה חודשים כלומר פחות מ 7 בדיקות לחודש.
ניקח את כל הבדיקות נמיין אותן ונסדר אותן לפי כמות המקלונים שהשתמשתי, אח"כ נחפש את ה Best Fit , אותו קו ליניארי שיציין לנו את המרחק המינימאלי מכל המדידות שנעשו (הקו הנ"ל מצוין בירוק).
את ערך ספירת המקלונים של היום (התאריך שמופיע למעלה : 28/02/2019) נסמן כנקודה כחולה (540 נושק ל 6%). בכל הגרפים שמצד שמאל של התמונה (כולסטרול, טריגליצרידים, LDL, ו NON HDL) הקו הירוק נמצא פחות או יותר מאוזן, כלומר פרמטרים אלו נמצאו אדישים לכמות המקלונים שהשתמשתי. לעומתם בצד הימני של התמונה קיים שיפוע של הקו שהולך ויורד ככל שאני מבצע יותר מדידות.
גרף השוואה של שלושת השנים האחרונות (מ 14-04-2016) מראה שיפוע יותר ברור. (היום 1-03-2019 551 מקלונים)
הגרף של שלושת השנים האחרונות מכיל רק 10 בדיקות מעבדה אבל התמונה בכללותה לא השתנתה ומראה תלות חזקה הן של בדיקות ה HbA1C והן של ה Fasting Glucose. ככל שאני מבצע יותר בדיקות תוצאות האיזון טובות יותר.
עם עובדות לא מתווכחים !!!
ניתן לראות את השפעת המדידות גם בפרמטרים יום יומיים.
אצלי כמו אצל אנשים בריאים בארוחת הבוקר עליית הגלוקוז עקב האכילה היא החדה ביותר, לכן אתרכז בעיקר בארוחה זו. לצורך ביצוע המחקר יש צורך בשתי מדידות האחת בטרם הארוחה והמדידה השנייה כעבור שעה שבה עליית הגלוקוז אמורה להגיע לשיא. את ההפרש בין שתי המדידות (עליית הגלוקוז) ארשום כמו את כמות הסוכרים שבארוחה (משקל הפחמימות פחות הסיבים התזונתיים).
ניקח את כל המדידות נמיין אותן ונסדר אותן לפי חישוב הסוכרים בסדר עולה, אח"כ נחפש את ה Best Fit , אותו קו ליניארי שיציין לנו את המרחק המינימאלי מכל המדידות שנעשו (הקו הנ"ל מצוין בירוק). הציר האופקי הינו משקל הפחמימות בגרם ואילו הציר האנכי הינו עליית הגלוקוז בארוחת הבוקר.
שני הקווים הירוקים הדקים יותר מציינים את תחום ה 1.5 סטיות תקן סביב הממוצע שניתן לראות ש 85% מהמדידות נמצאים בתחומן. בתחום סטיית תקן אחת מקבלים 68.3%. הבדיקות נעשו במשך 60 יום האחרונים ויש בדיוק 60 ארוחות. הנקודה הכחולה מראה את ממוצע כל המדידות...כלומר אכלתי כ 7.8 גרם סוכרים (מתוך הפחמימות) עם עליית גלוקוז ממוצעת של 60. (בערכי HbA1C זה שקול ל 1% של השפעת הארוחה) לעומת אדם בריא עם עלייה ממוצעת של כ 50 (ללא תלות בגודל הארוחה). אם הייתי אוכל 15 גרם פחמימות (סוכרים) הרי עליית הגלוקוז תהיה 84 (שקול ל 1.35% ביחידות של HbA1C ). הגרף הזה עוזר לי לשלוט בארוחה כאשר המטרה שלי להתקרב כמה שיותר לממוצעים של אדם בריא (קרי 50). ניתן לראות שבמידה ואקטין בגרם אחד של פחמימה הרי אוריד ב 5 את עליית הגלוקוז...
תמונה אחרת של אותן המדידות, רק שמראה את קצב ההתקדמות של שיא הארוחה בזמן. כדי להיות מתואם עם בדיקות המעבדה אני אוגר מדידות של 90 יום. הגרף הבא מראה את שיא ארוחת הבוקר מ 6-01-2018 ועד היום. לאורך כל התקופה בכל יום בכל נקודה היא ממוצע עליית הגלוקוז של 90 יום שקדמו לאותה נקודה בזמן.
מהגרף הזה ניתן לראות שעד סביבות מאי 2018 הצלחתי לשמור על קצב עליית גלוקוז סביר ביותר. לאחריו כשלא היו לי מספיק מקלונים (או כשחסכתי) עליית הגלוקוז עלתה אף לפי 2 מאדם בריא.. בסביבות ינואר חזרתי למדידות בארוחות ושוב אנו רואים את הצניחה של שיא עליית הגלוקוז בארוחת הבוקר.
בכדי להראות שקיים קשר בין כמות המדידות לעליית הגלוקוז בארוחה רשמתי את כמות המקלונים שהשתמשתי במשך 90 יום של ה 22 בכל חודש. וגם את מדידת ה HbA1C שנעשתה במעבדה באותה תקופה.
