עזבי אותי בולמיה לנפשי.

איני רוצה אותך בחיי.

חשבתי שתטיבי עימי אך פגעת בי. גרמת לי לשנאה עצמית. לעלייה במשקל. לבולמוסים.להקאות. 

ושחררתי . שחררתי אותך. אך לך..קשה לעזוב. את רוצה להישאר לאחוז בי חזק ולא להרפות.

את רוצה לחוש אותי . את מכאובי. את פצעי.

אתרוצה לכבות את האור ולהישאר עימי לבד בחדר החשוך.

אך אינך מבינה שאת עושה לי יותר כואב?!

אני רוצה אור. אני רוצה להמשיך בחיי. לצמוח מתוך הכאב

לכי. ואל תחזרי. לעולם