סוכרת היא מגיפה עולמית המערבת כ 450 מיליון איש וצפויה לערב כ 650 מיליון לקראת  2040. ידוע כי שמירה על רמת סוכר תקינה הכרחית למניעת פגיעה בעניים כליות ומערכת העצבים וכן למניעת מחלות לב שבץ מוחי ותמותה בטרם עת. יש חשיבות רבה לטיפול בסוכרת מקדם ככל שניתן תוך מניעה של עליה בערכי הסוכר. לאורך זמן הסוכרתיים סובלים גם מגורמי סיכון למחלת לב וכליה (90% סובלים גם מהשמנת יתר או יתר לחץ דם והפרעה בשומני הדם).

עד לאחרונה ההצלחה באיזון הסוכרת הייתה חלקית וזאת עקב הקושי לסגל אורח חיים בריא לרדת במשקל ולהקפיד על הטיפול התרופתי שהיה כרוך בנפילה לעיתים מסכנת חיים ברמת הסוכר ובעליה במשקל.

יתר על כן גם במצבים בהם הסוכרתיים היו מטופלים היטב עדין נצפו בהם כפול אירועים לבביים ומוחיים אירועים של אי ספיקת הלב שהצריכו אשפוז וקיצרו את תוחלת חייהם והידרדרות הכיליה עד לדיאליזה בהשוואה לאנשים בני גילם ללא סוכרת.

מסתבר שבסוכרתיים רבים ישנה פגיעה מקדמת בלב ובכליה שאנה זוכה להתייחסות מספקת שלנו כרופאים וזיהוי שלה בשלבים מקדמים הוא קריטי לבריאות הסוכרתי.

לדוגמא לסוכרתיים רבים לכאורה בריאים יש ירידה ביכולת הלב להתמלא בדם דבר החושף אותם לאי ספיקת לב ומצבים מסכני חיים.

דוגמא נוספת היא תפקוד הכליה (מחושב על ידי פינוי הקראטינין בכליה)- ערך גבוה מ 60 נחשב תקין בבדיקות הדם והשתן בקופות החולים, וזאת למרות שבמטופל הסוכרתי מצב תקין צריך להתבטא הערך של מעל ל 90.

רמה בין 60-90 מרמזת על פגיעה כלייתית שמחיבת התערבות למניעת הדרדרות הכיליה למצב של אל חזור עד לדיאליזה וקיצור משמעותי של משך החיים.

בעשור האחרון התברכנו במשפחת תרופות שמאזנות סכרת מצוין תוך הורדת משקל ולחץ דם ומבלי שתגרומנה לנפילת סוכר תרופות אלו גורמות להפרשה של  הסוכר בשתן ומגנות על הלב והכיליה.

במחקר שפורסם לפני מספר שנים הודגם כי בסוכרתיים עם מחלת לב ידועה הטיפול בתרופה ג'רדיאנס הוריד התקפי לב, אי ספיקת לב ותמותה שקשורה בהם ומנע חלקית הידרדרות כלייתית.

יחד עם כך חולי סוכרת עם מחלת לב מהווים רק 15-20% מאוכלוסיית סוכרתיים ונשאלה השאלה האם משפחת תרופות זו תשפיע באופן חיובי דומה גם בסוכרתיים ללא מחלת לב או כליה ידועים המהווים את עקר מטופלי הסוכרת

מחקר "דיקלר", שהתפרסם בימים אלו בכנס איגוד הלב האמריקאי בשיקגו, נבנה כדי לענות על שאלה זו.

תרופת המחקר שנבחנה היא פורסיגה, מאותה משפחת תרופות מסוג מעכבי SGLT2,  ניתנה ל 8600 סוכרתיים מתוך 17160 מטופלים במחקר וזאת בהשוואה למתן אינבו (תרופה שאן בה כלום) למספר דומה של משתתפים.

על מנת לוודא שהשפעתה החיובית של התרופה דומה גם במטופלים ללא מחלת לב, למעלה מ10000 מטופלים במחקר היו ללא מחלת לב ידועה ועם גורם סיכון נוסף למחלת לב כמו יתר לחץ דם, שומני דם גבוהים או עישון.

המחקר נוהל על ידי רופאי לב מובילים מאוניברסיטת הרוורד ובראשם ד"ר מרק סבטין וקבוצת רופאים מומחים בסוכרת מבית החולים הדסה בראשותי ונמשך למעלה מ 4 שנים.   

זהו המחקר הארוך ביותר והגדול ביותר שפורסם על משפחת תרופות זו עם תוצאות מרשימות שלדעתי מחייבות מהפך בגישה לטיפול בסוכרתי.

נמצא שטיפול בתרופת המחקר פורסיגה מנע אשפוזים עקב אי ספיקת הלב במידה דומה הן באנשים עם מחלת לב ידועה והן בכאלו שאינם סובלים ממחלת לב.

יתר על כן נמצא שטיפול בתרופה באנשים עם תפקוד כליה לכאורה תקין מנע הדרדרות הכיליה למצב שמצריך דיאליזה או השתלת כליה גם במטופלים שאינם סובלים ממחלת לב והם לכאורה בריאים.

המועצה הלאומית לסוכרת בראשותי הוציאה כבר ב2015 קווים מנחים לרופאים בישראל הממליצים על שימוש מוקדם בתרופה זו לאור פעילותה המבורכת על רמות הסוכר וגורמי הסיכון למחלת לב והיותה נוחה למטופל ובעלת מיעוט תופעות לואי.

מחקר הדיקלייר לימד אותנו שמדובר בתרופה בטוחה שאף מורידה סיכון לנפילות סוכר מסכנות חיים ובעקר מונעת אירועים של אי ספיקת הלב והידרדרות הכיליה בסוכרתיים כבר בשלב מקדם של מחלתם דבר שימנע מהם הדרדרות הכיליה למצב של אל חזור כפי שקורה היום לחלקם.

בימים אלו המועצה לסוכרת כותבת קווים מנחים חדשים שבמרכזם ההמלצה לטיפול מוקדם בסוכרת במשפחת תרופות אלו ובהתבסס על תוצאות מחקר הדיקלייר.