אנטינטליזם ואפיליזם
הפוסט הבא יסביר את שתי תפיסות העולם המוסריות ביותר בעולם הפילוסופיה - אנטינטליזם ואפיליזם - הגורסות כי על מנת להפסיק את הסבל והכאב בקרב היצורים החיים בעולם, עלינו להכחיד קיומו של המין החי.
הפוסטים הבאים נכתבו כהודעות בפורום "מדעי הרוח והחברה" באתר FXP על ידי המשתמש הנערץ עליי, Homo Sapiens. לשרשורים המקוריים:
אנטי נטליזם
https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=18672859
אפיליזם
https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=18728969
אנטי-נטליזם
"אז זוהי עמדתי: להביא ילדים זה לא מוסרי. לעמדה הזאת קוראים אנטי-נטליזם. אציג כאן את אחד הטיעונים לאנטי-נטליזם (האחד הכי חזק, לדעתי), ובמידה ואצליח לשכנע מישהו, ואשרוד בכל זאת את הכיסוח שלכם, אחשוף אותו לעמדה השנייה שלי: אפיליזם, שגורסת שצריך להשמיד את כל החיים (לפחות בתצורתם הנוכחית), אבל אין צורך להקדים את המאוחר.הטיעון הוא כזה: כשאתה מביא ילד לעולם אתה מהמר ברווחה של מישהו אחר. אתה לא יודע (ולא יכול לדעת) האם החיים שלו יהיו חיים ששווה לחיות. נתחיל מהקיצוני: יש המון תאונות שהוא עלול להיפגע בהן. הוא עלול לסבול מדכאון קיצוני, ממחלה שתתן לו ייסורי תופת, אינספור דברים יכולים להשתבש בחיי אדם שיגרמו לו להגיד טוב מותי מחיי. למה לקחת הימור מטורף שכזה? למה לסכן חיים של אדם אחר? מה ההצדקה? גם מחוץ למקרי הקיצון, עדיין הבעיה נותרת: אין שום דרך אמינה לדעת האם החיים של האדם הממוצע שווים לחיות. האם בחיי האדם הממוצע העונג מפצה על הסבל? איך אפשר לענות לשאלה שכזאת? תשובה אחת אולי תהיה פשוט לשאול אותו, אבל זה בעייתי. בני אדם פגיעים למה שנקרא optimism bias - הטיה קוגניטיבית שגורמת להם לזכור יותר את הטוב מאשר את הרע, ולייחס לטוב חשיבות רבה יותר. מסיבה זו שאלה פשוטה כנראה לא תהיה אמינה. כמובן, גם בהנחה והחיים של האדם הממוצע שווים לחיות, האם זה יהיה דבר הוגן, לקחת את הסיכון שהילד שלך לא יהיה האדם הממוצע? האם הייתם זורקים מישהו לבריכת תנינים ללא צורך אם הייתם יודעים שיש 95% שהוא ייצא בשלום? עוד מחשבה שכנראה תחלוף בראשכם: לי זה לא יקרה. אני אחנך את הבן שלי כך שיוכל להתמודד עם כל מה שיקרה בדרכו. האמנם? אתם באמת חושבים שההורים של ההומלס שראיתם ברחוב, של הנער שהתאבד אתמול, של הרוצח הסדרתי, של הפושע שיושב בכלא, חשבו אחרת? הם לא חשבו אחרת. גם להם הייתה תקווה לא ריאליסטית ביכולות שלהם כהורים. אפשר לחנך ילד לא לאבד טעם בחיים? אפשר לחנך אותו לא לסבול? גם זה הימור, לא פחות גדול: אתה לוקח על עצמך אחריות ענקית, שכנראה לא תוכל לממש.ומכאן לדעתי נובע גם אפיליזם, העמדה שגורסת שצריך להכחיד את כל החיים. אם להביא ילדים זה לא מוסרי צריך למנוע מאנשים לעשות את זה. וגם מחיות. מה שיוביל כמובן להכחדת כל החיים (ואפשר אולי לגשת ישר להרג מהיר במקום לטרוח עם עיקור כל מין, אין הרבה הבדל בתוצאה מבחינתי).לפני שאשלח, ארצה להעיר מעט על פסיכולוגיזציה (הסתכלות על הרקע הפסיכולוגי של הטוען במקום על הטיעונים), משום שהיא צצה לעתים קרובות מאוד בדיונים בנושאים האלה, ואפילו בעל הקיר חטא בה.מבחינתי פסיכולוגיזציה לא שווה התייחסות, וזה מכמה סיבות.1. הטיעונים לא נהגו על ידי, אלא על ידי גדולים וחכמים ממני. השתכנעתי מהם על דרך הויכוח. בהתחלה התנגדתי, והתווכחתי בעוז רוח לא פחות מזה שתפגינו כאן היום, אבל אז הבנתי שאני כבר לא מאמין למה שאני אומר. הטיעונים אוניברסלים, מבחינתי אני יכול לשכנע בהם כל אדם עם אמפתיה ומעט ניסיון בעולם, בין אם הוא אופטימי מטבעו או פסימי. 2. לא ברור לי מאיפה ההנחה שרקע פסיכולוגי ערב לאמת. האם אדם שמח קרוב יותר לגילוי האמת מאדם עצוב? מעולם לא ראיתי גיבוי לטענה שכזאת.3. אד הומינם. הדיון אמור להיות על רעיונות, ולא על אנשים."
אפיליזם
"שלומות. יש לאנטי-נטליזם אחות קצת פחות מוכרת, אפיליזם. באשכול הזה אציג את העמדה ואטען לטובתה. אז מה זה אפיליזם? אפיליזם טוען שיש עלינו חובה מוסרית להכחיד את כל החיים בעלי התודעה מעל האדמה. למה שנעשה את זה? לפני שאסביר אני רוצה לקחת רגע כדי להסביר מה זה בכלל חיים.לפני בערך 3.5 מיליארד שנים, קרה משהו מיוחד. מולקולה החלה להתנהג כשבלונה ולשכפל את עצמה. זו הייתה תופעה חביבה ולא מזיקה שמילאה את הימים במולקולות גדולות. שום דבר מיוחד. במשך הזמן, אי דיוקים מסויימים בשכפול של המולקולה, בתוספת ברירה טבעית (שעובדת על כל דבר שמשכפל את עצמו עם טעויות), עשו את המולקולה יותר ויותר טובה בלשכפל את עצמה. יום אחד, מולקולה חכמה במיוחד מצאה דרך לפרק מולקולקות אחרות כדי להשתמש בחומרים שלהן כדי לשכפל את עצמה, וכך הופיע הטורף הראשון.כל זה די משעמם כמובן. סתם תופעה נחמדה. אבל עם הזמן, הברירה הטבעית הפכה את המולקולות האלה לDNA שאנחנו מכירים כיום, ויצרה גלדיאטורים יותר ויותר טובים שעזרו למולקולות לשכפל את עצמן. כאן אנחנו כבר צריכים להתחיל לדאוג. ואז, קרתה הטרגדיה הגדולה ביותר בתולדות היקום. האאוץ' הראשון. כל שאר הטרגדיות רק נבעו ממנה. משם התחיל הסיפור החולני של הסבל על כדור הארץ. במשך הזמן, האבולוציה ייצרה מכונות שכפול לגנים טובות יותר ויותר. היא יצרה גלדיאטורים שירדפו אחרי גלדיאטורים אחרים כדי לקבל חומר בנייה ואנרגיה ליצירת עוד עותקים של הגנים שלהם. ומצד שני היא בנתה גלדיאטורים אחרים שיברחו מהראשונים. בכך התחיל מעגל סבל חסר כל תכלית ומשמעות. כל הסבל נובע מהתהליך האכזרי והמיותר הזה (Red in tooth and claw). אפיליזם טוען שהגיע הזמן להפסיק. נסו לדמיין לרגע איך זה מרגיש להיות זברה שאריה רודף אחריה. עכשיו נסו לדמיין איך זה מרגיש להיות זברה שאריה תפס אותה. עכשיו תחשבו כמה יצורים חיים לאורך ההיסטוריה הרגישו את ההרגשה הזאת. ועכשיו תשאלו: למה. עכשיו קם לו מקרב היצורים החיים יצור שסוף סוף מבין את המציאות הזאת. הוא מבין שכל התהליך הזה מיותר. הוא מבין שאין שום תכלית לכל הסבל הזה. ויותר מזה: עם הטכנולוגיה המדהימה שהוא יצר, יש לו את הכוח לשים סוף סוף סוף לתהליך הזה (באמצעות ננו-טכנולוגיה, הנדסה גנטית [של וירוסים],פצצות אטום וכו' וכו'. יש כמה תוכניות באינטרנט אם אתם רוצים). האם אין עלינו חובה מוסרית לעשות את זה? רק אקדים תרופה למכה, אני מניח שיהיו ממכם שישאלו איך בכלל אני מגדיר מוסר. מבחינתי מוסר הוא שיטה למניעת סבל. זו התכונה היחידה שלו. הוא לא עוסק בשום דבר אחר. יאללה, בוא נתווכח."
עמדתי לגבי אנטינטליזם - פורסם גם בפורום "מדעי החברה והרוח" באתר FXP
לשרשור המקורי: https://www.fxp.co.il/showthread.php?p=189531352#post189531352
לא פעם הדהד בראשי המשפט של Homo Sapiens:. "כשאתה מוליד ילד, אתה מהמר ברווחה של מישהו אחר". לאחר אינספור מחשבות על המשפט הזה התחוור לי שלהוליד אדם זה הרבה יותר גרוע מלהמר ברווחה של מישהו אחר, כי למעשה אין בכלל רווחה שאפשר להמר עליה. הסיכוי לרווחה הוא קלוש והוא לא מצדיק שום הימור. למעשה, כל אדם המעודד ילודה ומניעת התאבדויות בהכרח נתון להשפעת ה-Optimism Bias. לאדם האינטיליגנט מובן שהחיים על כדור הארץ הם טרגדיה איומה. השילוב המושלם של כל הדברים הגרועים בעולם מתקיימים בחווייה האנושית. הביולוגיה האנושית תוכנתה בצורה הגרועה ביותר עבור בני האדם, כאילו כל מטרתה היא לאמלל את האדם ולגרום לו לפתח נטיות אובדניות.ואלה הביטויים לכך:
1. הכפייה שבהיוולדות – בני האדם לא בוחרים להיוולד ועם זאת הם גם לא יכולים למות. על כל מאה נסיונות התאבדות, רק ארבעה מצליחים ותשעים וששה נכשלים. נסיון התאבדות כרוך בכאבים עזים ועשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים בגוף אם הוא נכשל. אם החיים לפני נסיון ההתאבדות היו בלתי אפשריים עבור האדם האובדני, שהרי החיים עם נזקים מנסיון התאבדות כושל הם פשוט בדיחה אכזרית של אלוהים.
2. מראה חיצוני ותופעת הלוקיזם (Lookism) - אנחנו לא יכולים לבחור את המראה החיצוני שלנו, זאת לא הייתה בעיה אם הביולוגיה האנושית הייתה מייצרת רק אנשים אטרקטיביים, אבל לצערנו, היא לא מפסיקה לייצר מראות חיצוניים שאנחנו מחשיבים לבלתי אטרקטיביים. הסיכוי שיוולד לאדם כלשהו בן או בת לא אטרקטיבי\ת לא שווה את ההימור. בנוסף לצורות הפנים והגוף המעוותות שהביולוגיה יוצרת, היא גרמה לגוף האדם לאגור שומן. היא אמנם עשתה זאת כדי להבטיח את הישרדותו בתקופות של רעב,.אבל הצעד האבולוציוני הזה יצר קבוצה חדשה ובלתי נגמרת של אנשים שנחשבים ללא אטרקטיביים. ואם לא די לנו בכך, סוג המזון שמשחרר חומרים כימיים במוח שגורמים לעלייה במצב הרוח של האדם הוא סוג המזון המשמין ביותר. כדי לרזות ולהפוך לאטרקטיבי על ידי החברה, על האדם להתאמן ולהכאיב לעצמו באופן תדיר (בעוד גוף האדם מתוכנת שלהימנע מכאב) ולהימנע מהמזון שמרומם את מצב רוחו. הירידה במשקל היא איטית והדרגתית. רוב השמנים יורדים במשקל אך במעט. נדירים המקרים בהם אנשים מבצעים מהפך של ממש ומשילים מעצמם עשרות קילוגרמים כך שהפכו לרזים, ואין שום הבטחה שהמראה הרזה הזה יישאר לנצח. לוקיזם (Lookism) היא התופעה החולנית ביותר בחברה האנושית והיא בלתי ניתנת למניעה. שורשיה בביולוגיה האנושית (המוח מפריש חומרים כימיים מסויימים כשאנחנו רואים אנשים אטרקטיביים ומפריש חומרים כימיים אחרים כשאנחנו רואים אנשים לא אטרקטיביים) והיא אחת התופעות המשפיעות ביותר על רווחתו של אדם. היא תקבע באיזו מידה יסבול אדם מהתעללות פיזית ונפשית במהלך חייו ובאיזו מידה יהנה מההנאות שיש לעולם להציע. בדרך כלל, בני מיעוט אטרקטיביים מאד נוטים להתעלל פיזית ונפשית ברוב הרגיל\ לא אטרקטיבי\ מאד לא אטרקטיבי. אותם בני מיעוט אטרקטיבי זוכים מאוחר ליהנות מההנאות השונות של העולם, בעוד הרוב הרגיל\ לא אטרקטיבי\ מאד לא אטרקטיבי נאלץ לחיות חיים אפורים ומשעממים במקרה הטוב או חיים מלאי סבל ואומללות במקרה הרע..
3. תרבויות העולם- צר לי לאכזב אתכם אבל גם בנושא של התרבות שיצרנו, לא הגענו להישגים מי יודע מה מרשימים. נכון, האנושות התברכה בתרבות האירופאית, שהגיעה להישגים מרשימים בתחום של שיפור תנאי ההישרדות של בני האדם. האירופאים בנו מבנים גדולים ומרשימים, יצרו פריטי לבוש איכותיים, יצרו אמצעי תחבורה מתוחכמים ולקחו את הטכנולוגיה למקומות שאף בן אנוש לא חלם עליהם. בנוסף, מרוב שתנאי ההישרדות שלהם היו כה נוחים, הם היו פנויים ליצור אינספור סוגים של אמנות חזותית ואמנות מוסיקלית באיכות גבוהה. אבל לצערנו, מדובר רק בתרבות אחת. שאר תרבויות העולם הן פרימיטיביות, מסורתיות, השורדות באמצעות ציד ולקט וברוב המקרים הן משתמשות בחומרי גלם טבעיים ולא מעבדות אותם לכדי יצירת כלים של ממש.. אפילו התרבויות האסיאתיות, שידעו לבנות מבנים, לארוג בדים וליצור כלים, נכללות בפרימיטיביות, כי רוב האוכלוסייה לא משתמשת בכלים שהיא מייצרת. רוב אוכלוסיות אסיה הן כפריות, מתגוררות בבתים מקש ולובשות כיסויי חלציים וחצאיות קש. האפריקנים לא הוכיחו אפילו את מעט היכולות שהוכיחו האסיאתים. התרבויות האפריקניות אפילו לא פיתחו כתב ונדיר שהן בונות מבנים באבן. באופן לא כל כך מפתיע, קיימת קורלציה כמעט ישירה בין היכולת ליצור דברים לבין מידת ה"נחמדות" של אותן קבוצות. האירופאים, שלא מפסיקים ליצור דברים באיכות גבוהה , ידועים בנימוס שלהם ובשאיפתם לשלום. האסיאתים והאפריקנים, לעומת זאת, ידועים כאלימים ושוחרי מלחמה.
4. עבדות השכר – הדבר שאתם קוראים לו "עבודה" הוא אינו אלא עבדות למען שכר כספי. במסגרת העבודה שלנו אנחנו נחשפים לסכנות לבריאותנו ולחיינו, נאלצים לעבוד שעות נוספות ללא תשלום, ונאלצים להיות זמינים למקום העבודה שלנו 24\7.. אנשם לא יודו בזה אבל הם מעדיפים למות מאשר לעבוד. לא כי לעשות משהו בשביל מישהו אחר זה סיוט, אלא כי פעמים רבות נדרש מן העובד לפתור מצבים שאין באפשרותו לפתור, דבר שעשוי לגרום לתשישות נפשית אם הוא מתקיים מספיק פעמים. יתר על כן, עובדים רבים סובלים מהתעללות פיזית ונפשית במקום העבודה שלהם, על ידי לקוחות, על ידי מנהלים, על ידי עמיתים לעבודה ועוד.
Yasi
אין לי כוונה להתווכח. גם אני קראתי את הספר המופרך של דן בראון...
no one
היי גרגורי, אני מבין שציטטת את Homo Sapiens הייתי מעוניין להגיב על מה שהוא כתב ולשמוע את מה שהוא חושב על זה. הדברים שהוא כתב לא היו נשמעים לי נכונים, אבל בגלל שהוא הזמין לדיון במטרה לברר זה מסקרן והייתי מעוניין לשמוע מהי נקודת המקור של קו המחשבה הזה. הבאתי 2 דוגמאות לדברים שלא נשמעו לי נכונים. 1. ההגדרה של המוסר כשיטה למניעת סבל היא לא נשמעת לי נכונה - המוסר מנסה להתוות מה "נכון או לא נכון" לעשות. כשבוחנים מוסר מבחינת החברה השאלה היא מה רוב הפרטים שבה מגדירים כ"נכון או לא נכון" לעשות, לכל אדם פרטי יכול להיות סט ערכים שונה. 2. מהנתון שרק 4 מתוך 100 נסיונות התאבדות מסתיים במוות - כהוכחה שאדם לא יכול לבחור למות אלא החיים נכפים עליו (אולי יש לו 4% בחירה בזה). לא נשמע לי כמסקנה נכונה הייתי מבקש לדבר איתו, אבל בגלל שאני לא יכול לתקשר נורמלי זה לא יהיה הוגן לבקש ממנו לאזור את כמות הסבלנות הנדרשת כלפי (זה כמות גדולה מדיי). וחבל, כי מעניין אותי המקור לרעיונות שהוא הביע, לשמוע מהיכן הביסוס שלהם. (הערת שוליים: זה סתם הסטה במהלך החיים, יש לי כמה דברים לטפל בהם, אבל אני צריך גם למלא את היום, אז זה נחמד אם אצליח גם לדבר ולשמוע כל מני דברים. ברור שאני לא מושלם, יש לי כל כך הרבה דברים לתקן בעצמי, מנסה להבין את עצמי, אבל לא תמיד קל. מאחל שנמצא דרך. ) חבל שאי אפשר לערוך הודעות, כי יכול להיות שארצה למחוק את ההודעה הזאת
Gregory7250
היי נו וואן, האמת שלא כל כך הבנתי מה לא נשמע לך אמין\מה לא מסתדר לך אבל אני אנסה לענות על מה שהבנתי. 1. מוסר היא כן מערכת ערכים של אדם מסויים או של חברה שמטרתה למנוע סבל מיותר. יבשרשור שבו הסברתי את העמדה שלי כלפי אנטינטליזם יש גם דיון על מהו מוסר. יכול להיות שזה יענה לך על השאלה. (קישור ) 2. אם רוב האנשים לא מצליחים להתאבד אז הם נאלצים להמשיך לחיות נגד רצונם. שיעורי הצלחה נמוכים בהתאבדות הם עובדה ידועה.
Gregory7250
אופס, שכחתי לתת קישור. הנה: https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=19254970
no one
היי גרגורי 1. אפשר לחפש את ההגדרה של המוסר, לא תמצא מישהו שיגדיר מוסר על פי המטרה שלו למנוע סבל, המטרה של המוסר זה לא למנוע סבל, קשה להגדיר מטרה למוסר. המילה מוסר כבר מוגדרת. לפעמים הדבר ה"נכון" לעשות כרוך בהרבה סבל. זה לא מפיל את הדיון, אפשר להמשיך לדון בנושא, אבל זה לא יהיה נכון להשתמש במילה "מוסר" ולתת לה פירוש שונה מהמקובל. 2. אני שמח שרק 4% מצליחים להתאבד, המספרים הנמוכים מראים לי שיש קשר בסיסי בין בני האדם, אכפתיות כלשהי שמניעה אדם אחד לשמור על שלמותו והווייתו של אדם אחר. יש משהו טוב בזה שהמוות נראה כרחוק כל כך מטווח ההשגה, לכן אני לא ממהר להסביר את הטענה שלי. ------------------ אני יכול לתקל חלק מהטענות ולהצביע על פגמים בהסקת המסקנות, אבל יש משהו שיותר מעניין אותי. יש שאלות אחרות ודברים אחרים שהייתי רוצה לשמוע עליהם ממך או מ Homo Sapiens. קצת קשה לי לשאול כרגע, אולי אעשה זאת במועד אחר יש לי קשיים, מתנצל
no one
כמובן יכול להיות שגם אני טועה, ואני טועה בהרבה דברים (רק רציתי להדגיש שהאפשרות הזאת ברורה לי)