זה קרה באחת. היה זה בדיוק בזמן המשכורת. ההסתגלות שלי נגמרה. עבדתי בעיתון 9 שנים והתקדמתי עד לתפקיד עורך בכיר. התרגלתי לקבל שכר בכול תחילת חודש. ופתאום הכל  הפסיק.

אני, שהייתי נחשב ליצירתי, מוכשר ובעל חוש  הומור נבעטתי החוצה.

הייתי אחראי ל-20 כתבים ועיתונאים כל רחבי הארץ. חשתי ביטחון ושעתתי קדימה.

היה  זה יומאחד. נשארתי במערכת מאוחר.כולם הלכו הביתה ואני נשארתי לבד. ידעתי שבאחד הארונות טמונים ווקמנים שהיו מיועדים למנויים העיתון. לקחתי אחד מהם ושמתי בתיקי. למחרת הדבר נודע. עילת הפיטורין הייתה ברורה.

אבל עד שקיבלתי מכתב פיטורין רשמי שגיתי באשליות. לא ידעתי מה מחכה לי. על זה הפוסט הבא ועל מה שהיה בפגישה עם טומי לפיד, שהיה אז מזכיר המערכת.