כשהכינו אותי לניתוח הובהר לי שלא אוכל להתאמן כלל, חוץ מהליכה, לפחות כחודש.הוסבר לי שגם כשאחזור לעשות ספורט כזה או אחר, אצטרך להימנע מלהפעיל את אזור החזה והידיים.לרגע קט גופי ואני צללנו לתוך צִלו של הפחד, מה יקרה לגופי? צעק אלי הצל, מה יקרה לי? הצמדתי אותו אל חזי ושם במקום הזה הבנתי בצורה הכי ברורה שאפשר, שאינני יכולה ללא גופי והוא אינו יכול בלעדי!חמישה שבועות חלפו להם וקיבלתי אישור לחזור לאימוני הכושר בהדרגתיות עם קשב מלא לכל חלק בגופי, הוראה חד משמעית יצאה מפי הרופא שלי, "יבבה קטנה של סיב או תא ואת נמנעת מלאתגר את אותו אזור בשלב זה".בורכנו במאמן מבין ענין וקשוב, שמלווה אותנו ברגישות והומור ועם זאת לא מוותר. הוא הקשיב למילותיו של הרופא וכך פעל, כשהוא מלמד אותי להקשיב לכל שריר וגיד בתוכי.ואז הגעתי אל הים הסוער והמפחיד במיוחד – הטיפולים הכימותראפיים שגופי התעקש להעביר אותי דרכם.ישבתי מול האחות עם העיניים הכי מחייכות שראיתי אי פעם וכל שהדהד בראשי החלול והעמוס גם יחד ממידע זה, כיצד גופי ואני עוברים את החלק הזה של המסע בנתיב שיאפשר לי להסתכל במראה הפנימית והחיצונית שלי.אחד הדברים שאוזני קלטו כצעקה ממש היה : "אסור לך להיכנע לרצון הגוף למנוחה, לחוסר תזוזה.שימרי על רף פעילות גופנית גבוה ככל שאת יכולה בלי להתיש את עצמך ומבלי לאתגר את הגוף המאותגר ממלא בהרבה מאד דברים אחרים"ביקשתי מהמאמן להוסיף עוד שני ימי אימון בשבוע כשאחד מהם יהיה בד"כ יום לאחר יום טיפול. אחת הבקשות והמעשים החכמים שעשיתי לתקופה זו.האימונים יצרו מעט מסגרת בתקופה שבה הזמן איבד אצלי משמעות, הזכירו לי שוב ושוב כמה נימי נפשי ותאי גופי זקוקים לפעילות מאתגרת זו." - את החלק הזה של הפוסט לקחתי מפוסט שכתבתי ב 5.2.15 -נשל הנחש שלי - כמעט חודשיים לאחר הניתוח שעברתי להוצאת הגידול הסרטני בשד -

לפעילות גופנית מעט מאומצת בזמן טיפולים כימותרפיים בפרט וגם בכלל, יש, כמעט בכל מצב השפעות טובות עד בריאות, לא רק במימד הפיזי אלא גם ובעיקר במימד הנפשי שלנו.מעבר לעובדה שפעילות גופנית מבוקרת ומותאמת אישית לכל אחת לפי יכולתה וגופה, שומרת את הגוף שלנו צעיר חטוב, סקסי ויפה :) היא גם משחררת אנדורפינים שמעלים לנו את מצב הרוח.מעלה אדרנלין בגוף שעוזר להמרצת מחזור הדם שלנו,  ועל ידי כך מזרז את חילוף החומרים בגוף כך שזה עוזר להוציא את חמרי הטיפול הכימותראפים מהר יותר מהגוף.פעם הדעות היו חלוקות בעניין, כן פעילות גופנית או לא.היום כמעט כל הרופאים, מהכירורגיים שיבקשו שנעשה הכל כולל אירובי רק ללא משקולות מעל ארבע קילו, עד לאונקולוגים כולם ממליצים על פעילות גופנית בעלת רף גבוה כל אחת על פי יכולתה, גם אם זה רק הליכות מואצות של 20 דקות.קצת אירובי חשוב להעלאת דופק ולהמרצת מחזור הדם שלנו,תרגילים אירוביים טובים ואפקטיביים יש לעשות ברציפות מ15 דק ומעלההפיזיותראפיסטית שלי אמרה  שזה טוב מאד לאחרי הוצאת בלוטות.את הפעילות מומלץ לעשות מחוץ לבית עדיף באוויר הפתוח, אבל אם אין ביכולתך לצאת מכל מיני סיבות, הבית הוא מקום נפלא גם לכך. 

והנה כמה תרגילים אפשריים - כמובן שיש עוד מבחר גדולאירובי*קפיצה בחבל - תתחילו עם ספירה של 30 ותעלו ל 100 - בין לבין עשו תרגילים לשמירת דופק*הליכה מהירה למשך כ20 דק ומעלה*ריצה - 200 מ במהירות שאת יכולה לה - אפשר וכדאי להעלות מהירות ומרחק בקצב הנכון לך*ריצת ספרינט - 100 מטר הלוך ושוב במהירות 3 פעמים רצוף ומנוחה לחזור על זה כשלוש פעמים

רגלייםמכרעים - 10 צעדים לכל כיוון {אם בבית אין מרחק כזה לחזור פעמיים על כל כיוון}סקווטים - תתחילו ב 10 ותעלו לאט לאט - אפשר בהדרגה להוסיף משקולות בידיים וכשמתרוממים להרים את הידיים עם המשקולת מעל הראש.

ידייםשכיבות סמיכה - להתחיל עם 8 ולעלות - אפשר להיתמך על הברכיים בעיקר כדי לשמור על היד המנותחתיד אחורית - לעמוד עם הגב כשכפות הידיים על קצה מושב הכסא {שצמוד לקיר} ולהרים עצמך עם הידיים ולרדת שוב - להתחיל ב8 ולעלות בספירה.משקולות עד 4 קג ליד אחת - להחזיק בכל יד משקולת ולהרים ידיים מעל גובה הכתפיים ולמטה 

והכי חשוב :)בטןכפיפות בטן מכל הסוגים והמינים סטטי ואקטיביידיים מאחורי העורף מרפקים פתוחים רגלים כפופות קלות  25 כפיפות כלפי מעלהלהרים גב עליו ורגליים ולהחזיק עצמך עד ספירה של 10 ולהרפות כך כ 15 פעמיםפלאנק - תרגיל בטן סטטית - לשכב על הגב ולהרים את האגן רק עם שריר הבטןועוד מגוון.

ולא נשכח מתיחות בעיקר לידיים שלנו:*ברכיים על הרצפה, מניחים מצח על הרצפה והולכים עם האצבעות הכי רחוק שאפשר מהראש מבלי להזיז את בגוף בהתאם.*נחזיק מרפק של יד ימין ביד שמאל ונמתח אותו מאחורי הראש ככל שניתן ואז להפוך ידיים.*מקל או מגבת לאחוז מאחורי הגב ולמתוח ימינה שמאלה ולמעלה למטה.*שכבי על הגב ישבן מוטה לצד אחד הרגל שעל הרצפה כפופה והעליונה מותחת עצמה הצידה ורחוק ממנה, היד שלמעלה מוטה   לצד הנגדי יחד עם הפנים, מתחי עצמך כך הכי רחוק שאת יכולה כדקה ואז עברי לצד השני.

מצרפת וידיאו עם סט של תרגילים שמתאימים גם לבית