איבדתי אותך שוב.

אני זוכרת את הימים שהייתי מדמיינת אותך נכנס למיטה שלי שהפכה ממזמן לשלנו אחרי חודש בשטח, כבר לא היית אתה אבל בכל זאת התאהבתי בך כל פעם מחדש .

איבדתי אותך כבר לפרקי זמן ממושכים ואני לא רואה איך אפשר עוד.

לוחם שלי כמה שרציתי שננצח במלחמה הזאת שנינו 

שלא נאבד כוחות גם ברגעים הכי כואבים . אני רוצה שנחזור למבנה הנטוש בשדות שהשחירו כבר בלעדינו , שנצבע הכל בחזרה לירוק ואת השמיים לכתום וורוד כמו שאהבנו. זוכר את הימים שהיינו נאבקים אחד בשנייה רק בשביל אהבה . התעייפתי כבר מלהתאהב בגברים כמו שאני שמה תחתונים להתאים את עצמי אליהם כמו לבגדים . אהבת את כל השריטות שלי והמצוקות שלי ראית בהם את השקיעה היפה כמו בבית הנטוש . מתי כבר אזכה להגיע הביתה להניח את רגלי על הרצפה שלנו להדליק סיגריה וישר לקבל הודעה "תדליקי לי את הדוד אני מסריח,עוד מעט בבית " תחזור מסריח מהשטח רק תחזור לזרועותיי שהפוך אותך לשלולית אהבה . לפחד לאבד אותו כל פעם שגופו מסתובב לצד השני בלילה . 

שלך , אהובה .