וואו, כתבת מאוד יפה מוג'ו. ממחיש כמה ההתמכרות היא חזקה ויכולה להרים את ראשה ברגעים צפוים ולא צפוים. כל הכבוד שהצלחת לעמוד בפיתויים ושהגעת להבנות הללו.

כל הכבוד מוג'ו, אני מצטרפת לד"ר יעל ומחזקת אותך על התובנות החשובות, זה מה שבסופו של דבר ישמור עליך לא לחזור לעשן. אגב, זה די נורמלי להתחיל להרגיש את החשק לעשן אחרי מונדיאל כזה, שהיה חוויה אינטנסיבית ומהנה ואנשים סביבך עישנו. זה לא רק העישון הפסיבי, זה גם הקטע החברתי. אנחנו יצורים חברתיים ומושפעים אחד מהשני. כשאתה רואה משחק עם החברים וכולם מתרגשים ומעשנים ונראה שהם נהנים - זה רק טבעי שהחשק מתעורר. צריך לזכור שזה אוטומטי ולא רצון לעשן. עשית את הדבר הנכון, היית מודע לזה ועצרת את זה.

מוג'ו ידידי , אני תמיד שמח לקרוא את התובנות שלך ומעביר מהם אל זיווה רעייתי . כל הכבוד לך שעמדת בפיתויים האלה וזה מאוד קשה , אני רואה זאת מהצד לא פעם ולא פעמיים . אני מאחל לך לצלוח כל מעמורה כזאת במהירות ווללא יסוריים . במונידיאל הבא בעזרת השם נצפה גם בנבחרת שלנו ולא לנרצה לעשן ונהנה מאווירה טובה ללא עשן .

מוגו' שלום, אני בסדנא לגמילה דרך קופ"ח במפגש הרביעי לוקחת צמפיקס ולקראת גמילה מעישון מוחלטת, כתבת ש-אבל שלא כמוהם אין לנו את הפריבלגיה לטעות בשאיפה אקראית! האם לעשן סיגריה אחת אחרי שנגמלים זה מסוכן? האם אחרי כל המאמץ של הגמילה שלך זה יכול להשפיע ואיך?..תודה

הי מתעניינת, אשמח לשמוע גם מה מוג'ו חושב, אבל בינתיים אגיד גם את דעתי המקצועית: כל מעשן מתרגל למינון מסוים של ניקוטין. קשה מאוד למעשנים לרדת מהמינון הזה ולעשן כמות סיגריות קטנה יותר או לעשן פעם ב.... כשעוברים גמילה מעישון הגוף מתנקה מניקוטין ויותר קל לא לעשן בכלל מאשר לעשן מעט. זה מהצד הפיזיולוגי. לגבי הצד הפסיכולוגי - כדי להפסיק לעשן באמת, כדאי לעבור שינוי בדרך החשיבה. מי שמפסיק לעשן ועדין חושב שהסיגריה חסרה לו - עושה לעצמו חיים הרבה יותר קשים מפני שהוא מתאפק לא לעשן. כדאי ומומלץ לשנות את דרך המחשבה ולהתחיל להתמקד בחסרונות של הסיגריה. להפסיק לתת לה משמעות חיובית ולהזכיר לעצמך את הסבל שהעישון גורם. במילים אחרות, מי שרוצה סיגריה אחת בטוח שהיא תעשה לו משהו טוב, שתעזור באיזושהי דרך. לעומת זאת, מי שעובר תהליך של שינוי מחשבתי, ומגיע למצב שבו הוא בטוח שסיגריה אחת תעשה לו רע - יש לו הרבה יותר סיכוי להישאר גמול ושלם עם עצמו.

תודה על תגובתכם, מוג'ו זה מעניין התגובה שלך חידשת לי, ולך נילי על ההסבר! ובכן אני לא מעשנת מזה שבוע עוברת תהליך קשה, חושבת הרבה על הסיגריה שכאילו בא לי חשק, אבל בתכלס אני לא רוצה לעשן כי יודעת שזה רע ומציק ובעצם לא בא לי באמת לעשן, זה מין מכשף שמנסה לבלבל בזמן של לחץ רגעי ואומר לי שבא לי לעשן..זה לא קל לשנות דפוסי התנהגות ולתרגל חשיבה מחדש, זה להיוולד מחדש וללכת לקראת הלא ידוע שזה מפחיד אבל אפשרי בהחלט, אני שמחה שהגעתי אליכם ודרככם לסדנת קופ"ח ולחיי החדשים, מאחלת לעצמי להמשיך להיות חזקה ולהיות דרוכה לא להתפתות בעתיד. כי חיי כרגע מאוד טובים ברוך השם

איזה כיף לשמוע! שמחה בשמחתך. כל הכבוד על התובנות, זה מאוד נכון - הבלבול הזה שאת חווה הוא מאוד אופייני. ככל שתתרגלי "לעשות סדר בראש" ולסגל לעצמך הרגלים חדשים - יפחת הבלבול ואיתו החשק לעשן. נשמח שתעדכני איך הולך לך :)

הי מתעניינת, כמה זמן את כבר לוקחת את התרופה? השתמשת בה בעבר? כמה עישנת לפני הסדנה? חצי שנה זאת הנחייה שמתאימה למי שהיה מעשן כבד וקשה לו מאוד להיגמל מעישון. בדרך כלל ההמלצה היא לשלשה חודשים, במיוחד אם את סובלת מתופעות לוואי. האם הבחילות החמירו עם הזמן או שפחתו? הקפידי לקחת את התרופה אחרי האוכל ועם כוס מים מלאה. זה חשוב כדי להפחית את הבחילות. התרופה אינה תחליף, היא חוסמת את הקולטנים לניקוטין כדי שלא תקבלי גמול מהסיגריות ולא תרגישי צורך גופני לעשן. התרופה גם מפעילה חלקית את הקולטנים כדי שדופמין ימשיך להשתחרר במוח. באופן זמני, בלי קשר לתרופה, נגמלים חווים ירידה במצב הרוח אבל חשוב לזכור שזה רק בטווח הקצר. בטווח הארוך יש דווקא שיפור :)

נילי תודה על תגובתך, לוקחת את התרופה מזה חודש וחצי בפעם הראשונה בחיי, עישנתי לפני הסדנא 15 סיגריות ביום והיו מצבים גם 20 ביום, עישנתי 30 שנה כנראה נחשבת כמעשנת כבדה. ועושה כדבריך אחרי אוכל עם כוס מים ובכל זאת ממשיכים הבחילות וממשיכה לקחת אותה מנסה להתגבר להתרגל, ואני מרגישה שיש לי מצב רוח טוב אני שמחה בתהליך גמילה, ימים ראשונים קשים מנשוא ככל שעובר הזמן הכל לטובתי..מה קורה בגוף אחרי שמפסיקים את התרופה אחרי חצי שנה...מה יקרה לי בגוף, האם ארצה לעשן? אשמח לתשובה, תודה

היי, בסך הכל נשמע שאת מתמודדת טוב עם הגמילה, התחלה טובה וגישה חיובית לכל התהליך. מציעה שתמשיכי לקחת את התרופה אבל שימי לב מה קורה עם הבחילות: אם המצב מפריע לך לתפקד והבחילות לא משתפרות וחלילה מחמירות, חזרי למנחה הסדנה או לרופא והתייעצי לגבי הורדת המינון של הכדורים. מציעה לך גם לברר למה המליצו לך על חצי שנה ולא על שלשה חודשים. את התרופה אפשר להפסיק בבת אחת ואת לא אמורה להרגיש קושי עם זה. עד אז הגוף מתרגל לתפקד בלי ניקוטין והצורך בניקוטין יורד לגמרי. זה אומר שלא יהיה לך חשק פיזיולוגי לעשן. הבעיה היא שיכול מאוד להיות שיתעורר חשק פסיכולוגי לעשן. שולחת לך קישור למשהו שכתבתי על מה שאפשר לעשות כדי להתגבר על זה: https://www.camoni.co.il/%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA--%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99-%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%A7-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%9F