שלום לכולם! 

אחד הדברים המפחידים זה להתחיל לקחת כדורים. לפני שניכנס לכל מה שעוצר אותנו מלקחת, נשאל האם אנחנו באמת זקוקים לכדורים? 

בימינו זה נהיה "אופנה" לקחת כדורים פסיכיאטרים על כל בעיה קטנה שצצה לה, למשל: אדם איבד את עבודתו ונכנס לדיכאון, אז הדבר הראשון שקופץ בראש זה הפיתרון "הקל" ולא תמיד נכון בכלל.

לסיכום השאלה "האם אנחנו באמת זקוקים לכדורים", קודם כל תתייעצו עם רופא, דבר שני, תנסו לבחון האם המצב הקשה שלכם נמשך הרבה זמן, ובנוסף תשאלו את עצמכם האם עברתם כבר מצבי משבר כאלו בהצלחה.

עכשיו עולה השאלה "האם כדורים עוזרים בכלל?". התשובה האישית שלי היא: כן!

כמובן שאפרט לכם למה אני חושב ככה, 3 סיבות:

1. אני מדבר מניסיון אישי שלי. 

2. אני לוקח כדורים נגד אוסידי (ocd) וזה פשוט עוזר. זה כמעט נעלם לי לגמרי. אני לוקח כדור ממשפחת ה ssri.

3. אני לוקח כדורי לייצוב מצב רוח בשם ליתיום ל 2 מצבים האחד, יש לי תנודות חזקות במצב רוח (לא מאניה דיפרסיה) בין דיכאון למצב יציב. והמצב השני הוא שהתרופה ניתנה לי זה להפחית פגיעות עצמיות ובשני המצבים זה עזר.

למעשה, 3 השלבים שכתבתי נותנים לי לתפקד ביום יום שלי, מה שלפני הטיפול התרופתי לא היה.

יש לפנינו 2 בעיות, ואני אתייחס לכל אחת בצורה נפרדת, 2 הבעיות הם התופעות לוואי של הכדורים והסטיגמה של החברה על אלו שלוקחים כדורים.

נתחיל מהתופעות לוואי.

ישנם מגוון גדול של תופעות לוואי שיכולות לעלות, תופעות לוואי בעוצמה גבוה ויכול להיות גם ברמה נמוכה. אז איך אני מחליט האם להמשיך עם הכדור או לא, דבר ראשון נצטרך להבין, האם התופעת לוואי נסבלת, אבל אם היא משפיעה בצורה משמעותית על התיפקוד היומיומי שלכם כנראה שכדאי להפסיק, דבר שני, יש לנו את "העלות מול תועלת" לפעמים אנחנו מתלבטים האם כדאי להפסיק או לא, אז אנחנו צריכים לשקול את הדברים, אני אתן דוגמא: נאמר שאדם יש לו דיכאון קשה, הוא התחיל לקחת כדורים והדיכאון עזב אותו והוא חזר לתפקד, אך עכשיו ביחד עם זאת יש לו עצירות חלקית. כנראה שהעדיפות שלו היא להמשיך לקחת את התרופה, כי כרגע יש לו עצירות חלקית שמשפיעה באופן מועט על החיים שלו לעומת המצב בו הוא לא לקח כדורים והיה בדיכאון ולא תיפקד, לסיכום העניין צריך לשקול ולהתייעץ עם מומחים, כי לי למשל היו תופעות לוואי מהכדורים ורציתי להפסיק והפסיכיאטרית אמרה לי שאם אפסיק הסימפטומים יחזרו וכרגע עדיף התופעות לוואי, בכל זאת לחצתי עליה והורדנו קצת מינון ואז הסימפטומים התחילו לחזור והבנתי כמה עדיף התופעות לוואי על פני המצב הנפשי  שהתחיל לדרדר בזמן הורדת המינון.

רגע, אז מה עושים כשהתופעות לוואי בלתי נסבלות? מתייעצים עם הרופא, וככל הנראה אלו יהיו 2 הפיתרונות העיקריים: 1. הורדת מינון ובדיקה האם התופעות לוואי נחלשו. 2. החלפת כדור. בכל מקרה אל תדאגו, לפסיכיאטריה יש די הרבה מה להציע.

הבעיה השנייה שלנו היא: סטיגמה חברתית.

לכולנו ידוע שישנה סטיגמה על אנשים שמשתמשים בשירות הפסיכיאטרי. אתן דוגמא מהחיים שלי: אני שמעתי הרבה פעמים בזמן שלא צרכתי שירותים פסיכיאטרים והאמת גם אחרי שחברים שלי ואנשים שהכרתי דיברו על כאלה שלוקחים כדורים, שהם: "חולי נפש" "משוגעים" "מסוכנים" וכדו' 

אז מה עושים בקשר לסטיגמה הזו? ישנם כמה אפשרויות:

1. לא מספרים שלוקחים. 2. "שקר לבן" נגיד "שתפסו" אותך לוקח כדור, ושאלו, תענה שזה כדור נגד כאב ראש, בטן, כאבי שיניים. אני לא בעד לשקר, אבל למה לי לספר עכשיו משהו שיכול לפגוע בי, אין צורך.

בנוסף, כדאי שתבינו כי בדרך כלל כדורים פסיכיאטרים הם כמו קביים, כשנשבר רגל צריך קביים, באותה מידה ש"נשבר" הנפש, צריך כדורים. אל תדאגו, רוב הסיכויים שלא תקחו כדורים כל החיים, לפעמים יש לנו תקופות חלשות ואז מתחזקים ועוזבים את הקביים.

לסיכום המאמר כולו, סיפרתי פה דברים שאני עברתי מניסיוני, והתחלקתי איתכם. לרוב הדגשתי שתתייעצו עם רופא כי אני לא איש מקצוע. 

אשמח לענות על שאלות, תגיבו.