לפעמים החיים מזמנים לנו מתנות

זה יכול לבוא בדמות של אנשים חדשים שנכנסים לנו לחיים, או בדמות של כאב שמופיע בחלק גוף מסויים.

האמת, זה לא ממש משנה מה החיים מזמנים לנו

מה כן משנה?

איך אנחנו בוחרים להתייחס למה שקורה ונכנס לחיינו.

אז לפני שבועיים כשגיליתי את הדלקת ברגל

חשבתי שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי

כי איך אני ארקוד עכשיו? ואיך ארוץ לכל העיסוקים שלי? ואיך אאסוף כל יום את הילדים? 

והנה, שבועיים אחרי, אני מגלה שאפשר להוריד קצת הילוך,

אפשר לבקש עזרה מחברות שיביאו לי מדי פעם את הילדים מהגן,

אפשר לעשות ספורט בצורה קצת אחרת.

כאן בתמונה צילמתי את הבריכה ששחיתי בה הבוקר.

ללא הרבה מאמץ לרגל, אך מצד שני עם הרבה זרימת דם טובה לגוף.

לאחריה ג'קוזי סאונה ומקלחת בקצב שלי.

הגמישות הזאת, לראות את הטוב שהחיים מאפשרים לנו

בכל אירוע ומצב, זה בהחלט משהו שכדאי לאמץ.

ואני חושבת שעם השנים למדתי אותה וכל הזמן משכללת.

אז חשוב לי שנזכור: אין טוב או רע

יש את היחס שלנו למה שקורה והוא הקובע איך שנראה את החיים.

החיים בעדנו. רוצים שנתפתח, שנגדל, שנהיה גמישים, מחוברים יותר לאחרים, פתוחים לדו שיח עם החיים.

וכשאנחנו מאפשרים ליחס הזה להיכנס לחיינו, הדברים נראים פשוטים הרבה יותר ממה שחשבנו.

אז הרבה בריאות, חברות, אהבה וגמישות אני מאחלת לכולנו.

שבת שלום ושבוע טוב!

אם יש לכם שאלות או רוצים לשתף אותי בפרטי, תמיד אפשר ובשמחה.

באהבה,

יוליה