אני בת 18. אפילו מתקרבת ל 19 אפשר לומר. 

מה זה אומר על מקומי במערכת? 

היו לי אין ספור חששות מההגעה לגיל 18. חלקן היו מהעולם האישי שלי, וחלק מהמטען אותו אני נושאת .

אך היה פחד נוסף, הרי בכל מקום יש "לילד ונוער", הייתי בכל מיני מקומות שונים, ההרגשה היא תמיד אולי כמעט .. הרגשה חמה , מגדירים את המקום כבית, עוטף, מגן, אין לצאת מטיפול כזה בלי שדואגים לך להמשך טיפול ,ולתמיכה. 

אני לא אומרת שאין מקומות כאלה למבוגרים. אני לא יודעת יותר מידי, אני כרגע במסגרת שמקבלת עד 21 כילד ונוער .

ואחר כך, כשאעזוב מרצון או לא, ממקום חיובי או לא. 

מה הלאה? כנראה האמירה הקבועה של "לקחת אחריות".

את העזרה והמחויבות והתמיכה שאקבל בגיל 17, תשתנה לגמרי ביום הראשון לחוקיות.

ובעצם , אני עדיין ילדה, מעבר לעובדה שאני צעירה , אני גדלתי חולה ,לא חוויתי התבגרות ,חוויתי דיכאון, הפרעת אכילה ,חרדה ועוד ועוד. 

לא הגעתי לגיל 18 עטופה במעטפת של מבוגר לפי הסטנדרטים, אז מה זה אומר? האם אצליח להרגיש אכפתיות אמיתית ? או שרק השלט "לקחת אחריות" יונח לי מול הפרצוף?