חלפו השנים,התעסקתי פה ושם בדברים שמעניינים אותי

מכוניות,מחשבים כמה שנים תיקנתי מחשבים,היו לי לקוחות וקטנוע ואהבתי להתעסק במחשבים שהם המשך למכונאות אך עם

תוספות מעניינות,בא לי טבעי,תקנתי לכולם עד שאמרו לי״תפסיק לתקן בחינם.״וכך היה.

עם השנים אבי הזדקן החל ליפול ולהפצע,לקה בלצהיימר חלקי או מחלת שכחה כלשהי.

זכרתי שתמיד רצה לסיים את חייו בביתו.

הרגשתי חובה להחזיר לו על כל הטוב שהרעיף עלי כל חיי,למעט אטימותו לתחום הנפש היה אבא החלומות,התחתנת,קח דירה,הרכב ישן,קבל מכונית וכו…נולדו ילדים והדירה קטנה,קבל מענק לדירה גדולה.

חסכנותו וקמצנותו חלה רק בביתו.

הפכתי את חדרו לבית חולים,הבאתי מיטת בית חולים,מנוף,תרופות מכשירים וכל מה שצריך לטפל בחולה סיעודי קשיש.

הרופאה שלו ושלי וכן המפקחות האחיות ומחלקת הרווחה לא חסכו שבחים על טיפולי באבאלה,אם כי נחשבתי לעוף מוזר(וגם הייתי כל חיי) שהרי ילדים מאפסנים הוריהם בבתי אבות.

כחמש שנים טיפלתי בו וחוץ מאישפוזים קצרים בבתי חולים(אז נחתי מעט)זכה להיות בביתו.

קנינו טלוויזיות ענק :) והמיזוג והטלויזיה בחדרו עבדו שנים רצוף.

יום אחד כשאבי היה בהכרה אמר לי שהחיות שמסתובבות בחדר מפחידות אותו,,הבנתי כמובן ששידורי נשיונל גאוגרפיק

מפחידים אותו.

לאחר יום מצאתי פתרון,שמתי לו רקדניות בטן בטלויזיה משידורי יוטיוב ואבי היה מרוצה מאוד :)

את החודש האחרון עשה אבי בבית חולים סיעודי וכשהרופאים לחצו מאוד שהוא סובל והגיע הזמן

הסכמתי לשחרר אותו…

קיבל מורפיום עד לסוף הטוב.

אבי הלך בגיל תשעים וחודש.

היום אני חושב שהחלמתי,אני מבוגר,מזדקן(הילד בן שישים)

גר בבית אבי,שניים ילדי נשואים ויש לי שלושה נכדים.

אז…למרות שהייתי בתחתיות שאול,הצלחתי עם עזרה רפואית ותרופות לעלות מעט מהבור השחור שכולנו מכירים

לראות מעט אור שנתן המון כוח לצאת לגמרי מהבור ולהבריא.

עכשיו אני גומל עצמי עצמונית מהתרופות(תמיד הייתי הרופא של עצמי לטוב ולרע).

שמתי לב שכבר כמה שנים התרופות לא משפיעות כלכך ותופעות הלוואי מציקות וגובות מחיר.

התחלתי לאכול חלבונים,ירדתי במשקל כ12 קילו,הסכרת נעלמה,לחץ הדם נעלם.

עדדין לוקח חצי כדור הרגעה במקום שלושה.

לא ממליץ לכם קוראות/ים יקרים/ות להפסיק או ליטול לבד בשום אופן.

שיתפתי כי בא לי ורציתי לשתף וגם שתדעו שיש תקוה,אפשר להבריא.

אני מרגיש טוב כפי שלא הרגשתי מעולם וגם אתם יכולים.

תודה שקראתם