מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

שם פס על העולם

23/04/18 20:06
643 צפיות

קמתי בבוקר כרגיל.

שתיתי קפה.

לפתע התחלתי להזיע. הגוף השתתק.

אני כבר מכיר את התקפי החרדה האלה.

בכל פעם שהם קורים אני מרגיש כמו עלה נידף ברוח. 

תזכורת לקטנותינו בעולם הזה.

פחד פחד השתלט עליי. פחד שאולי מי מבין הקוראים יזהה אותי מתוך הסיפורים הפוסט שכתבתי. זה עלול לגמור אותי מקצועית. כי חי בעולם הרוע והאפלה. 

הרגשת השחרור בלכתוב ולהוציא מתוך נשמתי את החוויות שאני עובר , הפכה להרגשת שיתוק.

אחרי שעה זה עבר.

סתם שתדעו.

אוסיריס

תגובות

מור14
05/10/18 10:22

לו יכולתי לעמוד לצידך באותה השעה. ולו יכלו מילותיי לנסוע בזמן, לאותו בוקר, שמן הסתם חוזר לו מדי פעם. ולונמצאה בי החוכמה לזכור את מילותייך אלו בפעם הבאה שיאחז בי הפחד הזה, שרק מבקש שיתידדו איתו במקום שיקללו וינסו להדוף אותו. ואולי זו ההבנה שביקשה נשמתך לתת לי הבוקר, שהפחד רק מבקש תשומת לב אוהדת ושקטה, וחיבוק, והכלה.

אוסיריס
אוסיריס
סנגור פלילי בלב ובנפש. חי את החיים על הקצה. אבל ממש על הקצה. אוהב את החיים למרות שלא תמיד הם אוהבים אותי....