יום חמישי. שעת צהריים. אני יוצא מתל אביב החנוקה והמטונפת ומזדחל ברכבי בכביש 4 לכיוון צפון. מסביבי המון אנשים שחורים הביתה לסוף השבוע, ישנם זוגות צעירים שבטי בדרכם לצייר מפנק שם יוכלו להזדיין עד כלות. 

 אני מנווט את דרכי לבית מעצר ג'למה. סמוך לחיפה. הדרך ארוכה. אני מת מרעב וספון במחשבות. אני אמור לפגוש את הלקוחות שלי. אב ובנו.שניהם עצורים.

אני מתחיל את העלייה התלולה לכיוון בית המעצר. עובר מחסום ועוד אחד. בית המעצר מתגלה בשיא כיעורו. מדובר על מבנה בריטי עתיק. והזמן נותן בו את אותותיו.

אני ניגש לעמדת הבידוק הבריחה. מזדהה. בדיקה קצרה והופ.. אני נשאב אל תוך חלל עצום של ייאוש ואבדון.

הריח מכה בי. לעולם לא אתרגל אליו. שילוב של זיעה, צואה וכמות נכבדה של חומר ניקוי ליזול. טינופת אמיתית.

אני הולך אחרי הסוהר במסדרונות. הצבועים בלבן. וכמובן לחדרי התייעצות עם עורכי הדין. המראה סוריאליסטי. בחדרים יושבים עורכי דין לבושים במיטב בגדיהם, ואיתם הלקוחות שלהם. בבגדי אסיר.

ריח עז של עשן סיגריות מחניק סוגר עליי. אני מתיישב בכיסא המתכת שמקובע לרצפה. דלת אחרת נפתחת והם נכנסים. האב בן 55 ובנו בן 27.

הם מחוייכים. מתיישבים בפניי. פניו של האב חרוצים קמטים. עדות לשנות עבודה רבות בשדה. ולבן פני מלאך אבל הוא סוס אימתני ומסוכן.

כמו בכל פגישה ראשית אני מוודא שיש לבני זונות מאיפה לשלם לי. הם מוסרים לי את שמו של איש הקשר שאותו אני מכיר. ועליו אני סומך. מדובר על מאות אלפי שקלים. תיק רצח.

אנחנו מדליקים סיגריה ואני פותח את תיק החקירה. כתב אישום חמור בגין רצח הוגש נגד שניהם. בעגה המקצועית קוראים לזה "בצוותא חדא".

כתב האישום מגולל בצורה קרה איך השניים תכננו לשים קץ לחייה של המנוחה. בתו של האבא ואחותו של הבן.

המזדיינים חטפו אותה מביתה שבעיר הגדולה, הובילו אותה לחורשה, היכו אותה ולבסוף תלו אותה על עץ.

לאחר יומיים נמצאה גופתה. 

אני עובר על חומר החקירה הרב ומחפש כשלים בעבודתו המשטרה. מסתבר שהחמורים עשו הפעם עבודה מדוייקת. הם הפעילו מודעין, איכנו את הניידים שלהם בזירה ואף מצאו סרטוני אבטחה סמוך לביתה של המנוחה. תיק נסיבתי אך יחד עם זאת חזק. 

היה גם מניע. המנוחה החליטה שהיא מודרנית. משתחררת מהתבניות ופשוט רוצה ללמוד, לחיות וכן גם להזדיין כשבא לה. וזה שבר אותם

האבא מסתכל עליי. ואומר לי. אני לוקח את התיק עליי. תוציא את בני מהעבר. אני מסתכל על האב. הוא צנום. אין מצב שהוא הצליח לתלות אותה לבדו. תעשה הכל שבני ישתחרר מפה. הוא מוסיף.

מצוות הלקוח מעל הכל. אני אוסף את עצמי. ויותר מהמקום הארור הזה.

לאחר כחודש, במהלך משא ומתן עם רשויות התביעה, האב מואשם ברצח. הבן בסיוע לאחר מעשה.

כולם מרוצים. התביעה קיבלה הרשעה, השופט לא צריך לעבוד קשה. תיק הבא...

 בבית המשפט, לאחר הצגת ההסדר לא יכולתי להתאפק ושאלתי את האבא בדרכו חזרה לתא העצורים מדוע תהליך ההריגה שלה היה כל כך אכזרי. הוא השיב לי : יא זלמה, יש לי עוד 3 בנות. שהן לא יעשו פדיחות" וחייך. 

התמונות של בתו היפה שתלויה כמו פגר על העץ לא מרפות ממני. 

הבן זונה שילם לי עד השקל האחרון.

והבן שלו. עדיין שומר על "כבוד המשפחה".

אני אוסיריס.