העיר שלי מתכוננת לחגיגות יום העצמאות, שמים דגלים על העמודי חשמל, מתכוננים לאירועים גדולים שיקרו בעוד זמן קצר, מכינים את הבמה הענקית הכי גדולה בעיר, כל הכלי מוזיקה הענקיים, האורות המתחלפים והזיקוקים, אבל משהו חסר לי, אני לא מרגיש באמת שמח, אני נורא אוהב את המדינה שלי, וכאשר אני רואה מטוסי קרב שחגים מעל הראש שלי אני מתמלא בגאווה עצומה, ומודה ל"אלוהים" על האפשרות להגן על עצמנו ביד רמה, אז מה כל כך מפריע לי שאני לא שמח? ובכן, אני גר בעיר שהתחרדה, בעיר בית שמש, שקרועה מבפנים, חרדים נגד חילונים, וכאשר ישנו ארוע בעיר שלך שיש בו חילוקי דעות קיצוניים אז השמחה נבלעת, קשה להיות באותה עיר ולחגוג בצורה אמיתית כאשר מטר לידך יש הפגנה/מחאה/או אדם שמוחאים על מה שאתה מאמין בו, הם מוציאים את כל היופי והשלווה שבחג המדהים הזה.

ככה זה כשהנפש הפצועה שלי מעורערת מאוד בחיים.