כיום לא נדיר לראות צעירים שניקבו את השפתיים או הלשון (פירסינג) לשם ענידת תכשיט. למעשה, ע"פ אחד הסקרים שנעשו בצה"ל, כחמישית מחיילי החובה ניקבו בעבר את חלל הפה ו/או השפתיים. שכיחות זאת גבוהה במיוחד בהשוואה למדווח באוכלוסיות צעירות מקבילות אחרות בעולם: 3% ו10% בקרב סטודנטים בפינלנד וניו יורק, בהתאמה. נדמה שלשון עם פירסינג הופכת להיות נורמה. אפילו כתבה ב"כמוני" בנושא מערכת המסייעת לאדם לנייד כסא גלגלים ממונע או לשלוט בעכבר מחשב בעזרת תנועות לשון פשוטות הציגה תמונה של לשון עם... ניחשתם נכון, פירסינג.  למרות הבנאליות שבפירסינג, אין הוא נטול סיכונים. הסיכונים עלולים להיות מידיים (בעקבות פרוצדורת הניקוב) או מאוחרים (בעקבות ענידת התכשיט בחלל הפה בטווח הארוך). הסיבוכים המידיים שדווחו כוללים כאב, נפיחות, דימום ואף זיהום העלול להוביל למוות. הסיכונים המאוחרים כוללים שבר שיניים קידמיות ושיחזורים דנטליים, פגיעה בחניכיים באיזור הקידמי של המשנן ובליעת התכשיט. במחקר חדש בעתיד להתפרסם בירחון Oral Diseases בדקנו האם ישנה שכיחות גבוהה יותר של התיישבות פיטריות בלשון עם ניקוב לעומת לשון ללא ניקוב. השערת המחקר היתה שניקוב בלשון מהווה נישה חמה ולחה המועדפת על פיטריות, במיוחד כאשר ההגיינה המלווה הינה לקויה. בנוסף, בגלל מחקרים קודמים שמצאו העדפה של פיטריות מסוג קנדידה לתותבות העשויות אקריל, שיערנו שתכשיטי לשון העשויים אקריל יגרמו להעלאה נוספת בשכיחות הפיטריה בלשון. מצד שני, רצינו לבדוק האם, בתוך קבוצת הלשונות המנוקבים, ענידת תכשיט דווקא מנקה את הלשון מפיטריות ע"י החיכוך המתמיד. בדקנו 115 אנשים עם ניקוב בלשון, ולביקורת בדקנו 86 אנשים עם ניקוב במקום אחר בפנים אך לא בלשון או בתנוך האוזן. כל האנשים שבדקנו היו צעירים ללא גורמי סיכון אחרים לפיטריה (ללא ירידה בחיסוניות, סכרת, HIV, שימוש מכשור אורתודונטי או דנטלי-שיקומי העשוי אקריל או תרופות העלולות לגרום לפיטריה או ליובש פה כגון אנטיביוטיקה או סטרואידים, ב6 החודשים האחרונים). ממצאי המחקר היו ש20% מהלשונות המנוקבים היו עם פיטריה, לעומת כ9% מהלשונות הלא-מנוקבים. הבדל זה הוא מובהק סטטיסטית. כל הפיטריות שמצאנו היו מסוג קנדידה אלביקנס, שהיא הפיטריה הנפוצה בחלל הפה. לא היה הבדל בשכיחות התיישבות הפיטריה בתוך קבוצת הלשונות המנוקבים בין אנשים שעונדים תכשיט לשון באופן קבוע לבין אלו שהפסיקו לענוש תכשיט (21.2% לעומת 19.5%), ולכן הסקנו שלענידת תכשיט אין אפקט ניקוי כנגד התיישבות פיטריה. לגבי ההשערה לפיה יתכן סיכון נוסף בגלל הידבקות פיטריה לתכשיט אקריל, מצאנו שדווקא בלשונות עם תכשיט מתכתי היתה יותר גדילה של פיטריה מאשר בלשונות עם תכשיט אקרילי. באוכלוסיה זו, רק לעישון יומי של יותר מ10 סיגריות ביום היה קשר סטטיסטי להתיישבות פיטריה. לא מצאנו קשר מובהק בין צריכת אלכוהול או להרגלי הגיינה של הלשון ולהתיישבות פיטריה על גבי הלשון. התיישבות פיטריה בחלל הפה של אנשים צעירים ובריאים הינה בעלת חשיבות קטנה מהבחינה הקלינית. אך מכיוון שניקוב בלשון הינו בלתי הפיך, והניקוב יישאר למשך חייו של האדם, עם העליה בגיל של האדם ורכישת גורמי סיכון לזיהום פיטרייתי לעליה בהתיישבות הפיטריה בלשון עלולה להיות משמעות קלינית. אחד הגורמים העיקריים לרצונו של הצעיר בפירסינג בלשון הוא השיקול האסתטי. שבר שיניים קידמיות? נסיגת חניכיים באיזור החיוך? פיטריה בלשון? מה לזה ולאסתטיקה? תחשבו שוב.