ילדה. נערה. אישה.הגוף הנשי משתנה ללא הפסקה. מגוף של ילדה לגוף של נערה, לגוף של אישה. הגוף הילדי יתמלא בהורמונים ויהפוך לגוף נשי אט אט וגם מצד שני... מהר מהר. 

לאט- במהלך השנים ומהר- מכדי שניתן להכיל את השינויים שקורים בגוף הקטן. החזה יתמלא מעט. הירכיים יתעגלו. הבטן תימתח עם הצמיחה והגובה. הילדה במראה הטום בוי תהפוך לנערה עם קימורים בגוף שעדיין לא התעצב לגמרי והוא משהו בין נשי לנערי. והגוף הנערי יבשיל לכדי גוף מלא ונשי. וכך, כל תקופה תביא איתה את האתגרים שלה. 

גיל ההתבגרות העמוס תסכולים, ימים של חוסר אהבה עצמית, אי יכולת לקבל את הגוף המשתנה, השאיפה הלא ריאלית למושלמות שנמכרת לנו בכל רגע שבו אנו מתחברים למסך ומדובר על המוני רגעים כאלו, הרצון הבלתי ממומש והבלתי ריאלי להכנס לתבנית אחת במידה 34. 

תקופת הצבא המאתדגרת והמבלבלת שלא באמת מאפשרת אכילה נכונה וההשלכות של הגזירה הזו על הגוף.שנות ה-20 היפות שמביאות איתן הרבה התרגשויות והתחלות חדשות, עזיבת הקן, בחירת מקצוע - הגוף בשיאו. מרגיש כך ונראה כך. שנות ה-30 - בניית הקן. משפחה חדשה. הריונות, לידות, הנקות. הגוף כולו לשירות הפלא הזה שיוצא מתוך הגוף המופלא. בתקופה כה קצרה הגוף עובר כה הרבה. ושוב משתנה. ומשתנה. ומשתנה. 

ופתאום, עבר לו עשור אינטנסיבי של יומיום מטורף בו אנחנו מנסות לתמרן בין עבודה, ילדים, בית, זוגיות. בדרך, שוכחות את עצמינו.

וכך, בשנות ה-40 ניבטת במראה אישה שלא דומה בכלום למה שהיתה. הילדים גדלו. מיהי האישה הזו? מה קרה לה? על כל זה תוצאה של לחץ/שחיקה/ עומס/ שיגרה? מה עושים? 

הגיע הזמן להחזיר את הגוף לבעליו. להחזיר שליטה לחיים. הגיע הזמן לשינוי. 

אלו השנים שבהן אנו הנשים לומדות מחדש להכיר את גופינו, את צרכיו, מתחילות אולי לראשונה בחיים להקשיב לו, ללמוד אותו, להזין הן אותו ואת הנפש המחוברת אליו וקשורה בו בעבותות, במה שדרוש להם. אנו מתחילות להפעיל מחדש את הגוף, לגלות את יכולותיו הפיזיות המופלאות. מתחילות להבין את העוצמה הטמונה בו. בנו. והגוף מוקיר ומודה ו.. מגיב. שוב משתנה. אבל הפעם - עם המון אהבה עצמית והוקרה והעברכה. לעיתים אף משתנה לגוף שתמיד רצינו ומעולם לא היה לנו. ואז מגיעות שנות ה-50 שבהן הגוף שפעם התפוצץ מהורמונים, מתחיל עכשו להתפוצץ מחוסר הורמונים. ושוב הנפש משתנה והגוף גם הוא. לעיתים עלינו לשנות אסטרטגיה. אולי גם להחליף טקטיקה: מה שהיה עד היום טוב לגוף, מעכשו כבר לא. שוב מבצבצת ועולה תחושה של חוסר שליטה. אבל רק לרגע קט. מיד נחזיר לעצמינו את ההגאים ונשוט לחוף מבטחים. כי הפעם אנו מוכנות- הגענו עד הלום עם תרמיל עמוס בכל טוב על גבינו. הכילים שרכשנו בעשור הקודם משרתים אותנו בעשור הזה ועוזרים לנו להמשיך להעניק לגוף, לאהוב אותו, לשמור עליו. שנות ה-60 וה-70 היפות שמביאות איתן חוכמת חיים וקבלה והשלמה עם גוף בוגר ונשי והכי יפה בעולם...אישה. נערה. ילדה. כל גיל והייחודיות שלו. כל גיל והאתגרים שלו. והעוצמות שלו.

הגוף הנשי לעולם ישתנה. 

הגוף הילדי של הילדה המלאה שחולמת לא יישאר כך לכשתגדל.גם הגוף של חברתה הרקדנית הרזונת שאליה היא נושאת עניים כנראה לא יהיה כזה בבגרותה. גם הגוף של החיילת בת ה19 עוד ישתנה מספר פעמים.בתוך השינויים האלה שמביאה איתה כל תקופה- יש לילדה, לנערה, לאישה בכל רגע נתון - כל כך הרבה שליטה וכל כך הרבה יכולת להשפיע. אם רק תרצי. קחי אותה. את השליטה לידייך, נצלי אותה. הגוף יודה לך!