מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

ייעוץ ותמיכה רגשיים לבני משפחה של חו...

11/02/18 11:26
3229 צפיות
יום המשפחה שלכם!

יום המשפחה הוא יום כ"כ מרגש, הלא כולנו הנם חלק ממשפחה: אנחנו בנים של, אחים של, הורים של – אנחנו שייכים למישהו ומישהו שייך לנו.

בחרנו ביום זה במיוחד להזמין אתכם לקהילת "משפחה תומכת" של אתר כמוני.

קהילה זאת שמה במיוחד את הדגש על התפקיד החשוב שממלאת המשפחה בטיפול בחולה ומתייחסת למורכבות הפיסית והרגשית שמתמודד עמה בן המשפחה בבואו לטפל ביקירו.

בעולם הרפואה היתה תמיד התייחסות לכאב ולייסורים שחווה החולה בהתמודדותו עם תחלואי הגוף או הנפש, לנו חשוב להדגיש בקהילה זו שבן המשפחה מתמודד לעיתים עם מצוקה לא פחות ולא תמיד ניתנת תשומת לב ראויה למצוקה זו.

בן המשפחה נצרך להתמודד עם דילמות רגשיות רבות ולהשקיע מזמנו וממרצו לגיוס משאבים שונים לצורך הטיפול האינטנסיבי בקרובו. בני משפחה (ילדים, בני זוג) יכולים לחוש לעיתים קריסה תחת נטל הטיפול עקב המעמסה הפיסית והנפשיתלצד המסירות, הרגישות והאתגר שהם חשים כלפי הטיפול באהובם הם גם חשים לעיתים תלישות ובלבול מול המערכות השונות, צימאון לקבלת מידע או הצפת מידע ללא התוויה וקושי בהתמודדות עם דילמות שונות, עומס בשל ריבוי התפקידים.למשל דור "הסנדווביץ" שצריך לחלק את זמנו בין הטיפול בהוריו החולים לצד הטיפול בילדיו הקטנים, לנהל חיי משפחה, לעבוד וכו' חש לעיתים היפוך תפקידים וקושי לתמרן בין המטלות השונות שמונחות על כתפיו. בני זוג שמטפלים ביקיריהם חשים לעיתים חוסר אונים כשבן זוגם מאבד מכוחו והופך להיות תלוי בהם בעוד שהם  עצמם בגיל מתקדם. לעיתים נוכח השינויים שעובר החולה אנחנו מוצאים אצלם תחושה של אבל ואובדן עקב התפקודים הרבים שמאבד החולה, תחושה של שחיקה ורגשות אשמה לאור זאת.

בתוך המשפחה אנחנו יכולים למצוא לעיתים חילוקי דעות סביב אופן הטיפול בחולה, חלוקת התפקידים בתוך המשפחה וחלוקת הנטל. הללו מושפעים גם במידה ואיכות של המשאבים שיש לכל משפחה בין אם מהבחינה הכלכלית או הרגשית. הדבר משפיע על מרקם היחסים בתוך המשפחה ומאיים לעיתים על לכידותה.

רצינו לשתף אתכם במספר מקרים מעניינים שעלו בקהילה זו –בהם בחר בן המשפחה לשתף בהתמודדותו ולהתייעץ במסגרת הפורום האינטרנטי:

גבר בן 62 נשוי מזה כ40 שנה, אב לארבעה ילדים נשואים פנה לפורום לאחר שרעייתו אובחנה עם דמנציה.הוא מספר שכבר יותר משנה רעייתו עוברת שינויים בתפקוד היומיומי.רעייתו שהיתה אחראית על הטיפול במשק הבית כבר אינה מסוגלת למלא את תפקידה וכן מתקשה לטפל בעצמה.שגרת חייו התערערה וכיום כל תשומת הלב שלו ושל הילדים ממוקדת בטיפול בה.הטיפול בה לא מאפשר לו לעשות דברים שונים שהיה מורגל בהם.אדם זה מייצג אנשים רבים שבני הזוג שלהם לוקים באלצהיימר והם מתמודדים עם משבר ואובדן.האובדן הוא על בן הזוג שהכרתי ואיננו עוד, האינטראקציה אתו משתנה והוא הופך להיות כילד הזקוק לטיפול שלי.ניכרות תחושה של בושה, אשמה, כעס, תסכול ובדידות.שלא כמו בטיפול בבן זוג סיעודי שלא מאבד מתפקודו המנטאלי הרי שכאן ניכרת רגרסיה משמעותית מהבחינה הקוגניטיבית והתסכול הנו גובר.

בחורה בת 27 שפנתה לפורום בזעקה שאין לה כוחות.אמה מאושפזת בבי"ח לאחר השתלת מח עצם במצב אקוטי.האם שוקלת כ130 ק"ג והנה סיעודית לחלוטין.הבת עצרה את חייה, היא אינה הולכת לעבודה, ללימודים וצריכה להיות נוכחת בביה"ח סביב השעון.כשהיא יוצאת מביה"ח הצוות מזעיק אותה שהבדיקות של אמה לא תקינות.לבת חסרים משמעותיים של שעות שינה, אוכל מזין ונטל כבד על כתפיה.לצד הטיפול הפיסי הקשה באמה היא מרגישה שצריכה לשדר כוחות מול האם ולא להישבר.מבחינה נפשית היא מתמודדת עם מצוקה גדולה, היא חשופה לסבל וייסורים שעוברת אמה וחשה חוסר אונים ונמצאת תחת האיום המתמיד של המוות ברקע.היא חווה תחושות של דאגה ופחד לחיי אמה לצד תסכול תחת הנטל הרב על כתפיה הצעירות.בקושי ניכרת אפשרות לחלק את הנטל כי יש אח צעיר ואילו אביה צריך למלא את צורכיו, כמו כן בשל הטיפול האישי מרגישה אמה יותר בנוח אתה מאשר עם האב.

אשה שפנתה לפורום לאחר שאמה בת ה-70 עבר אירוע מוחי.לאשה אב ושני אחים והיא מתארת התפרקות של המשפחה סביב המשבר הנוכחי.מתארת חילוקי דעות ביניהם באשר לטיפול באמה, שיקומה והטיפול היומיומי בה.הבת חשה שבני המשפחה האחרים מאשימים אותה שאינה מקדישה מספיק מזמנה לטיפול באם בעוד שהיא עצמה חושבת שיש להכניס לבית עובדת זרה ואילו אביה מתנגד לכך.  מחלוקות בתוך המשפחה בדבר טיפול בהורים הנו נושא שכיח והרבה פעמים יכול לגרום לפגיעה ביחסים בתוך המשפחה.החלטות לגבי טיפול נשענות על שיקולים ערכיים, תרבותיים וכן בהתאם למשאבים הקיימים.

מטרת הקהילה במקרים אלו היתה לפתח את השיח הרגשי בנוגע למחלה, תפקיד בן המשפחה, האינטראקציה עם החולה וכן לספק מידע ולסייע בייעוץ והכוונה.

קהילת "משפחה תומכת" מציעה משאב חשוב, חיוני וחוצה גבולות של זמן ומקום ומהווה אמצעי נגיש ונוח לאנשים מכל קצוות הארץ ובכל זמן לקחת בה חלק, לשתף, להתייעץ, לקבל מידע חשוב ועוד.

הפורום האינטרנטי פונה לקהל רב גוני ומאפשר לו לקיים שיח חשוב ומשמעותי על דילמות שונות ולקבל תמיכה, ייעוץ והכוונה הן מאנשים המתמודדים עם בעיה דומה והן מאנשי מקצוע.

כמובן האפשרות לשמור על אנונימיות מהווה נדבך חשוב בשימוש בכלי זה.אני מאחלת לכולכם יום משפחה שמח ומזמינה אתכם להסתייע בקהילת "משפחה תומכת" , להעלות שאלות, התלבטויות, דילמות שונות ולשתף את האחרים.

שלכם,

ורד

תגובות

חלינקה-ש
14/02/18 11:13

תמיד חשבתי שיום המשפחה הוא אחד הימים החשובים בשנה! יום המשפחה שמח, ממשפחת כמוני!

barak2017
15/03/24 15:16

תודה רבה ורד ששיתפת במורכבות החיים של אנשים.

מסכים בהחלט עם הכתבה שלך: האתגר הוא לא רק לאדם עצמו אלא גם לאלו שסובבים אותו, וזה משפיע על כל המשפחה הגרענית ואף לעיתים מעבר לכך, זה אולי גם דרך לראות את הדברים דרך התורה ש"כל ישראל ערבים זה לזה" כלומר שכולם שזורים כחוטים אחד בשני, "טובים השניים מן האחד" כוונתי היא שיש השפעה מאוד מאוד חזקה אחד על השני כשמדובר על "אירוע" מסוג האירועים שתארת בסיפורי החיים של אנשים, אני זוכר כמה אני הייתי צריך תמיכה ולא קיבלתי אותה מאף גורם כאשר אבא שלי הפך לסיעודי, זה היה פשוט גהנום אמיתי, הסבל הוא לא רק של המטופל אלא גם של כל המשפחה כולה, ואם לא מטפלים בצורה רצינית ומקצועית אז זה מתדרדר, וכן זה גורם לאדם לוותר על המון דברים בחיים ואף עשוי לעכב דברים מסוימים כשלא יודעים לנהל את זה כדבעי.

תודה רבה על הסיפורי החיים המציאותיים אשמח לעוד.

שבת שלום ומבורך.

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת ...