הרבה זמן לא יצא לי לכתוב משהו חדש לבלוג שלי.. והרבה זמן גם ניסיתי לחשוב על נושא שיכול להתאים, נושא שאני אישית מתחברת אליו ולאחר כמעט חודשיים אמרתי לעצמי שפשוט אשב לכתוב ואתן לרגש וללב שלי פשוט לזרום.. אשתף ואומר שאני כבר 10 שבועות עוברת בעצמי תהליך מאוד מאוד עוצמתי, חזק, מקום שנותן לי לראות את כל החוזקות שלי ולשפר את הדברים שהייתי רוצה ובנוסף, בעקבות התהליך שאני עדיין עוברת למדתי המון על עצמי ועל מה שאני רוצה בחיים.

אחד הדברים שיצא לי לחשוב או לדבר עם אנשים אחרים זה על המושג של אושר - כלומר, מה זה בעצם אושר? מה המשמעות שלו? האם כולנו חווים אותו? האם זה משהו קבוע או שזה אינדיווידואלי לכל אחד.. והחלטתי קצת לחקור את המקום הזה (וכמובן שאני נותנת פה ורושמת הכל אך ורק מנוקדת המבט האישית שלי).

יצא לי לראות המון באינטרנט וברשתות חברתיות כול מיני "פרסומות" למיניהם או שיווק של מטפלים אשר מציעים אושר וחיים מלאי משמעות רק בכמה טיפים, רק בכמה צעדים, בהרצאה אחת וכו' - ואז אתה מגיע לנחלה "כביכול"... והרבה גם מבטיחים פתרון קסם, משהו מאוד מהיר.. לעתים קרובות, אולי בעיקר כשאנחנו צעירים יותר, אני חושבת שאנחנו נוטים להשוות אושר להנאה ולתענוגות חושיות למיניהם, אך ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו אולי יותר משווים אושר לביטחון ולשליטה - כמו למשל, כסף, בריאות טובה, ההישגים שלנו בחיים, מערכות יחסים ועוד. אבל ככה כשיצא לי אישית לשבת עם עצמי ולחשוב על זה - הגעתי למין תובנה קטנה עם עצמי וכמובן גם לגבי עצמי שרוב ההיבטים הללו של "אושר" מבוססים, או כולם או חלקם, על כל הנסיבות החיצוניות של החיים שלנו, וכשאני חושבת על זה הנסיבות החיצוניות האלה הם בעצם "משחקות" סוג של תפקיד קטן יותר בכל מה שקשור לאושר שלנו. ולכן, הבנתי עם עצמי שהחיפוש שלנו אולי לפעמים אחרי האושר הוא נכון וטבעי, אבל אולי אנחנו לא באמת מחפשים אותו במקום הנכון.. כלומר, ברור שהם יכולים לעשות אותנו מאושרים אבל מכיוון שלרוב אלו לא דברים קבועים והם משתנים, השאלה מה קורה אז? - למשל, אנחנו יכולים לאבד את מקום העבודה שלנו, את הכסף שלנו, את מערכת היחסים שהייתה לנו, או את בריאותנו.

גם קראתי כמה מחקרים ומאמרים שהקשר הזה - וככה ממה שאני אישית הבנתי, זה שניראה שכולנו בעצם מחפשים את האושר, ואנחנו גם בסוג של מרדף אחריו, אך מצד שני, האם אנחנו יודעים מה עושה אותנו באמת מאושרים? האם במרדף אחרי האושר אנחנו בדרך נהנים? או בכלל איך למשל יכול להיות מצב שאדם חכם שיש לו הכל עצוב? או הפוך, איך אנשים שאין להם כלום דווקא הם כן מצליחים לשמוח ולהיות מאושרים בחלקם. אבל יכול להיות שמכיוון שאנחנו עובדים עם הראש או עם השכל הרבה מאוד פעמים, ופחות קשובים או מתחברים אל הרגש שלנו, אולי זה מה שגורם לנו להיות עצובים?

ואני חושבת שבגלל שחלקנו או רובנו, נוטים יותר לראות ולהתבונן במה חסר לנו בחיים, מה היה יכול להיות אילו..? - למשל אתן דוגמה על עצמי, תמיד היה חשוב לי מה אחרים חושבים עלי, תמיד היה לי חשוב לרצות את הקרובים שלי, תמיד אבל תמיד הסתכלתי על למה לי אין ולאחר יש, או למה אני הייתי צריכה לעבור את מה שעברתי ולהילחם כל כך קשה ולאחרים הדברים האלו באים בקלות או שלא באים בכלל..אז בעצם תמיד נרגיש שחסר לנו. ואם כבר הגענו לשלמות - השאלה האם השלמות הזאת היא האושר של אותו אדם? כי הרי אושר הוא לא תחושה שיש להשיג כי הוא סוג של תוצאה של הדרך שבה אנחנו חיים. וזה מוביל שוב בחזרה לשאלה: "למה אנחנו בעצם מתכוונים באושר?" ואני אכתוב מה אני מרגישה וחושבת שבעיניי זהו אושר, כלומר מהו אושר בשבילי - אושר בשבילי הוא שלווה נפשית, הכרה עצמית, מודעות עצמית, וגם ככל שאני לומדת להכיר את עצמי יותר ויותר (כמובן שע"י עבודה ותהליכים של הרבה מאוד שנים) , ואני מתחילה לראות את כל הדרכים שבהן אני מסתכלת על האושר הטבעי שלי - אני מבינה שלא הדברים החיצוניים הם אלה שיגרמו לי להיות מאושרת, לחייך יותר ולהרגיש יותר טוב, אלא יותר התבוננות פנימה אל עצמי - ככה כל יום ויום אני מגלה עוד דבר ועוד דבר שגורם לי להרגיש טוב.. כיוון שמבחינתי להיות מאושרת יכול גם להתבטא בכך שאני מחייכת יותר, חושבת יותר באופן חיובי, מפנה לעצמי זמן פנאי שהוא רק לעצמי, לשמוע מוזיקה ולשיר או לרקוד, כשאני הולכת לים למשל לבד ונושמת את האוויר של הים ונהנית מהרגע ועוד..

בעצם במילים אחרות, אין דרך אחת קבועה לאושר, כי כל אדם הוא כל כך שונה וכל אחד רואה או חושב מהו אושר בשבילו, כי בסופו של דבר אושר לא מגיע מכך שהופכים אותו לאיזושהי מטרה - הוא מגיע מהיכולת להעריך את הדרך, את המסע ובמיוחד את החוויה של אותו הרגע בהווה.

אז בעצם התובנה שלי לגבי זה, היא שבכל זמן נתון שיש לנו אפשר לשאול את עצמו 3 שאלות של שביעות - רצון : "האם אני באמת מאושר הרגע?", אם לא - "אז מה חוסם את זה?", "והאם אני יכול להסתפק במה שיש?". ומה שאני התחלתי לעשות (ממש לאחרונה) - זה יומן - אושר, והתחייבתי ביני לבין עצמי שפעם בשבוע ביום שאני קובעת לעצמי, אני פשוט יושבת וכותבת מה השבוע עשה אותי מאושרת, מה גרם לי לחייך, איזה סיטואציה גרמה לי לחשוב חיובי, האם פיניתי לעצמי זמן פנאי ועשיתי משהו שגרם לי לתחושה טובה ופשוט לכתוב לעצמי ככה בכל שבוע… ואני מאמינה שבעקבות זאת, אולי אני גם סוף סוף אוכל לעצור רגע ולהסתכל על מהו אושר בשבילי? על מה גרם לי להרגיש טוב בכל שבוע? מה גרם לי לחייך או מה גרם לי לחשוב חיובי?

ומה שהכי מעניין אותי זה - מה באמת כל אחד חושב על המושג הזה "אושר"? כי אולי אם מפרקים את זה לגורמים וממקדים את זה - מאוד מעניין אותי לדעת מה כל אחד חושב שיגרום לו להרגיש מאושר או ממש טוב.