שוב יום שישי בלוז ..אבל לפחות דברים ברורים יותרהחברה  (לשעבר ) הגיעה ל 5 שבועות אבל ממש לא קיימה את הבטחתה שבאה "לבדוק" אותנו..כרגע גם היא רוצה פרידה , בזמנו ככשרציתי היא בכתה ואמרה אל תזרוק  4 שנים של מערת יחסים טרנס אטלנטית  ואני כמו אידיוט שאוהב אמרתי אוקיי ..למחרת אחרי שישנה ונחה אמרתי לה שתטוס בחזרה ואולי יום אחד נהיה חברים  ,אני לא יכול לעבור ממצב של כמעט  מתחתנים ל"חברים " ?! ככה פתאום .. איך לא הקשבתי לאינטואיציה שלי והייתי חותך את זה מזמן אבל    כל 5 החודשים האחרונים פגשנו את המשפחה שלה ,דיברנו על נישואים/אירוסין ופתאום ככה להיזרק  ??זו הייתה הפעם הראשונה שממש שמתי לה גבול ברור אחרי שטסה אלי 11 שעות..כמובן שהצעתי לה שתיקח מקום לגור בו ונפגש כמו שהיא רוצה  "חברים "  . אין לה את האומץ להיות לבד כמו שאני עשיתי בשבילה בחו"ל

עשיתי הכל בשבילה (כן גם בשבילי ) וכרגע יש לה הכל ואני צריך שוב להתחיל מאפס. סתם חיכיתי 3 חודשים 

הייתי מרוצה מעצמי מפני שסוף סוף שמתי גבול. עד כאן . השתדלתי להיות ג'נטלמן עד שטסה , ישנתי על הספה והיא בחדר שינה שלי.הבנתי /הטמעתי סופסוף את ההבנה שהיא ככה והיא לא תתשתנה ואני רק אסבול יותר ויותר וחברים ? הכי בסיסי זה לדעת שאפשר לסמוך ולבטוח  ...לא סומך עליה יותר = אין ציפות= אין אכזבות.הקלישאה הזו כל כך נכונה ואני אשתדל ומשתדל ליישם 

 רוצה חיים קלים יותר והשיטה הטובה ביותר היא להוציא "עיזים "מהחיים ..להקיף עצמי בדברים חיובייםולכתוב כאן , להמשיך בטיפול פסיכולוגי למרות שאני לא מרוויח הרבה כרגע (רק חזרתי לארץ )  ולמזלי המטפלת מבינה שעברתי כבר המון שיטות ושאני בעצמי כבר מעביר סדנאות ( הרי תמיד קל יותר לעזור לאחרים מאשר לעצמנו..: אז אנחנו עובדים על החיובי ולא "טיפול קלסי" חפירות על הילדות וכו .. :

למה "קבלה עצמית"? = להרפות ולהסכים  למי שאני  . מנסה..  והרי אני מספיק מכסח את עצמי ..ביקורת   = בי - קורת, אני עסוק בלכאסאח את עצמי...- דרך אגב .. מוזר , בתגיות לא מופיעים דברים חיוביים ..ניסיתי :אהבה, אין ..

 אנחנו תמיד לבד , אני תמיד הרגשתי לבד גם עם אנשים  והגיע הזמן שארפה ואקבל את עצמי 
אסמוך על האני-טואיציה שלי :) , חולה כרגע וחברה טובה באה עם מרק

אני לומד להסכים שיעזרו לי