הפרעות יציבה יכולות להפוך מטרידות מאוד אצל כ-17%-3% מבין חולי הפרקינסון אשר הופכים עם השנים כפופים ביותר ומפתחים הפרעה יציבתית דוגמת קמפטוקורמיה (Camptocormia). קמפטוקורמיה מתבטאת בכפיפה מוגברת של עמוד השדרה ושונה מקיפוזיס Kyphosis)) אשר ניתן לתקנו על ידי שכיבה, שימוש בהליכון מורם או עמידה כנגד קיר. יציבה זו עלולה לגרום לבעיות גב ולסיבוכים אחרים בעתיד, כגון בעיה בשיווי המשקל בשל נטיית הגוף לפנים, בעיות בראייה בשל הקושי להזדקף ולהרים את הראש, בעיות בנשימה ובדיבור בעקבות הגבלה בהתרחבות בית החזה ואוורור מופחת של הריאות, בעיה ביכולת לבצע פעולות מאומצות ועוד. הגורמים לקמפטוקורמיה אינם ידועים, כאשר מספר אפשרויות שהועלו בספרות הן: קמפטוקרומיה יכולה להיות תסמין של פרקינסון מתקדם, מחלת שרירים (מיופתיה) של השרירים הפרה-ספינליים המתלווה לפרקינסון, וייתכן גם כי זאת תופעת לוואי של הטיפול התרופתי הדופמינרגי למחלה.

עד היום, אין טיפול אופטימאלי לקמפטוקרומיה, כאשר רק מספר מצומצם של חוקרים בוחן אותה בספרות השיקומית בפרקינסון. פיזיותרפיה לפרקינסון עוסקת בשיפור יכולות התנועה בכלל וביציבה בפרט, ודרך תרגול ואימון השרירים ייתכן סיוע לבעיה זו אשר אינה משתפרת בדרכים אחרות. בתהליך התאמת ההתערבות הטיפולית, אנחנו צריכים לשים לב גם כיצד מתייחסת סביבת המטופל ליציבתו הלקויה. מעבר לנזקים הבריאותיים שתוארו, לכפיפה זו יכולה להיות השפעה רבה על הדינאמיקה המשפחתית של החולה. כמעט ואינני פוגש מטופל אשר פיתח כפיפה רבה של עמוד השדרה ואינו מוטרד מבני משפחתו המנסים כל הזמן לשכנע אותו לעמוד ישר ומעירים לו בכל פעם שהוא עומד כפוף. התנהגות זו עלולה להעכיר את מצב רוחו של החולה ואת האווירה הכללית בבית, והיא הרבה פעמים אינה יעילה, כיוון שאינה מעוררת אצלו את המנגנונים התחושתיים הפנימיים ולא מסייעת כמעט תמיד בשינוי היציבה באופן ישיר.

בחיפושיי אחר דרכים יצירתיות אשר יסייעו למטופל לפתח יכולת להחזיק את גופו טוב יותר ולגרום לו להתיישר ללא תזכורות והערות חוזרות כל הזמן מסביבתו, מצאתי בשנים האחרונות מספר עבודות מעניינות על קמפטוקורמיה של קבוצת אנשי שיקום מדרום קוריאה. סדרת פיילוט של תשעה מקרים חדשים שביצעו פורסמה השנה במגזין Annals of Rehabilitation Medicine. ההתייחסות הפיזיותרפית ההיקפית והיצירתית בעבודה כללה תרגילים לחיזוק הגב בקליניקה למשך 30 דקות, פעמיים בשבוע לאורך 5 שבועות, עם שילוב של תוכנית תרגילים לאימון ביתי ותרגול נשיאת תיק גב במהלך היום לאימון זוקפי הגב ועידוד התחושה העמוקה ליישור הגב. בתום 34 טיפולים בממוצע המטופלים שנבדקו השיגו שיפור יציבתי ניכר בזווית הכפיפה של עמוד השדרה בעמידה בשילוב שיפור בתפקודי היומיום ובתסמינים המוטוריים של המחלה על פי דירוג מדדי UPDRS-2 ו- UPDRS-3.

נסו זאת וראו כי זה עובד. דווקא הפוך מאותן גישות לא להעמיס על הגב עם משקל (לדוגמה בקרב ילדינו ההולכים לבית הספר, וגורסות כי ילקוט כבד על הגב יגרום לילד לאמץ חלילה את הגב ולסבול מכאבי הגב), נשיאת תיק על הגב בעומס נכון ומדורג לפי פיקוח פיזיותרפי יכול להוביל לתוצאות טובות ביציבה, תפקוד ובכאבי גב אצל חולי פרקינסון. נשיאת תיק גב זהו תרגיל קל אשר ניתן לבצע גם מעבר לשעות הטיפול הפיזיותרפי ויכול לעודד את תחושת המטופל ליציבה נכונה מבלי צורך לתזכורות חוזרות מסביבתו . לחיזוק הגב כמובן ישנם תרגילים רבים ומגוונים אשר יכולים לסייע על בסיס יומיומי ואשמח להמליץ כאןו על תרגול לגב עם כדור פיזיובול, אשר לו יתרונות רבים בפרקינסון. מצד אחד, הכדור מפחית ממשקל הגוף, ומצד שני, בשל חוסר היציבות של הכדור, התרגול כל הזמן דורש מהמטופלים לגייס את שרירי הליבה שלהם, לחזק אותם ולשפר את שיווי המשקל. צורתו העגולה של הכדור תורמת לפיזור משקל הגוף באופן שווה יותר שאינו מעמיס על המפרקים ומפחית כאבים מהגב התחתון. בעת שהכדור לוקח ממשקל הגוף המטופל יכול להניע את מפרקיו בטווחי תנועה גדולים, תוך מתיחה בזוויות שהגוף אינו רגיל להן בדרך כלל.

אני מדגים כאן תרגיל מומלץ לחיזוק הגב בפרקינסון המתבצע בשכיבה על הבטן על הכדור. מתחילים כשהמטופל שוכב על הכדור על הבטן, אצבעות וכריות הרגליים על הרצפה בפיסוק קל, מתקדמים על הכדור עד שהידיים מונחות היטב על הרצפה. רצוי להשתמש בכדורים, חישוקים או אביזרים אחרים אשר ניתן להרימם לגובה בעזרת הידיים בכדי לעודד את תנועת הגב. המטופל תופס בידו את החישוק מהרצפה, אוסף את שרירי הליבה, מגייס את שרירי הישבן לתמוך בגב התחתון, ומרים בשאיפה את החזה כלפי מעלה למצב של גב ישר בהמשך לרגליים או בגובה מעט רם יותר מגופו, תוך הקפדה על הקשתה נעימה של הגב. המטופל מרים את החישוק כל פעם ביד אחרת ומשחילו על מוט מוגבה, מניח אותו בסל או מגישו לידי הפיזיותרפיסט. חשוב לנוע בטווח תנועה שנעים למטופל ואינו כואב. לפני הרמת כל חישוק ממתינים שנייה או שתיים וחוזרים לאט בנשיפה למצב המוצא כאשר הראש והכתפיים למטה. הפיזיותרפיסט יעניק את התמיכות הרצויות לגוף המטופל ויתאים את מספר הסטים והחזרות לרמתו.

למחקר המלא:

http://www.e-arm.org/journal/viewJournal.html?year=2017&vol=041&page=677