הי מוג'ו כתבת כל כך יפה ומדויק. מקווה שזה יעזור להרבה נגמלים. לדעתי אחת הבעיות הכי קשות בהתמכרות היא הבלבול. כמו שכתבת "תעלומה". התשובה לכך היא בדיוק מה שעשית: לצפות בעצמך מהצד. להיות מודע למה שאתה חושב ומרגיש. להבין מתי מציף אותך חשק לסיגריה ולהבין שזה קשור למצבים מסוימים. אנחנו אכן יצורים של התניות. ההבנה הזאת עוזרת לך לפתח דרכי התמודדות. ואתה בדרך הנכונה: מתכונן מראש למצבים שבהם אתה כבר יודע שיש סיכוי שהחשק יתעורר, ומשנה את אופן המחשבה שלך על הסיגריות: לא מתגעגע אליהן, אלא להפך - נותן להן משמעות שלילית.

מוג'י ידידי , אני מעולם לא עישנתי אך רעייתי מעשנת , כבדה אפילו . עד שנכנסתי לחייה ואז ביקשתי \ התחננתי שתפסיק .היא לא הפסיקה מעולם .7 שנים לא הפסיקה . עישנה בסתר כמו ילדה בת 16 ואני ידעתי ושתקתי וחיכיתי שזה יבוא ממנה וזה לא בא . רק לפני שנתיים הלכה לסדנה של הכללית . הפסיקה ל8 חודשים וחזרה , אחרי 3 חודשים שוב הפסיקה לשנה ושוב חזרה. בחודש האחרון ניסתה שוב ל 3 שבועות וחזרה לשבוע של עישון . יום חמישי האחרון זרקה את האחרונה מאז היא בדיכאון והיום הטיחה בי ששוב בגללי היא ככה מיוסרת והמחיר של עישון לצידי לא שווה לה כי אני לא אוהב את זה או מקבל את זה ושוב היא מפסיקה בגלל הסיבה הלא נכונה . איך אוכל לספוג את זה שהיא מעשנת והרי אני לא יכול לחיות את החיים שלה לנשום בשבילה ? תן לי טיפים איך אתה מתגבר על כך ?? תודה

חברים, גם ליבי אתכם. קשה לתת עצה, כי זה מצב קשה. אתם רואים ויודעים שהאישה שאתם אוהבים מזיקה לעצמה ושבויה בהתמכרות שקשה לה לצאת ממנה והיא אפילו לא רוצה לצאת ממנה - או כך לפחות היא נשמעת לכם. אני חושבת שזאת אולי יכולה להיות נקודת ההתחלה החדשה שלכם, אם תרצו לנסות אותה: תנסו לא להגיד לה מה לעשות (ניסיתם מספיק פעמים וכבר יודעים שזה גורם לה להתנגד). תנסו לשאול אותה מה היא חושבת ומרגישה. בלי לשפוט אותה, בלי לחשוב מה טוב או לא טוב. רק להבין מה עובר עליה. אתם לא צריכים להסכים איתה או להזדהות איתה. רק להקשיב ולנסות להבין אותה. שימו את דעתכם בצד בשיחות כאלה. אל תביעו את דעתכם בכלל. תתרכזו בהקשבה ובניסיון להבין מישהו שחושב לגמרי אחרת מכם. בשיחות כאלה תתחילו מנקודת מוצא שאתם סומכים עליה שבסוף היא תקבל את ההחלטה הנכונה בשבילה כשתהיה מוכנה לכך. תגידו לה את זה: "אני סומך עליך שתקבלי את ההחלטות הנכונות בשבילך כשתהיי מוכנה". בלי ציניות. באמת תאמינו בזה. מניסיון, אחרי כמה שיחות סבלניות כאלה, אחרי שמתבסס אמון שאתם באמת לא שופטים ולא מנסים "לתקן" אף אחד, אז מתחילה ההתנגדות לרדת ובמקומה מגיע תורה של ההתלבטות. אם תצליחו לגרום להן להביע התלבטות במקום התנגדות - תדעו שאתם בדרך הנכונה. זה לוקח זמן וסבלנות והרבה אמפטיה.

מוג'ו , אני גמול מעל שנתיים ועדיין החשקים לסיגריה מגיעים פה ושם אך הכוח אצלך ברוב המקרים ,כמו שציינתי הניקוטין ערמומי ויודע לתעתע גם לפגע הרע הזה יש כוח ומכן זוהי התמודדות עד אשר מגיעים לשלב שיעל נמצאת כלומר לא מרגישה מעשנת לשעבר אלא לא מעשנת ולא מבינה איך עישנה בכלל. גם לאחר מעל שנתיים אני לא מזלזל ומכין את עצמי למצבים שאני מרגיש חלש בהם ולא מתבייש לקום וללכת אם אני מרגיש שהנקוטין הפעיל רצף מחשבות בעדו. חודש אחר חודש שנה אחר שנה עד הגאולה