שלום חברים,

אני כבר 30 שנים מעשן לשעבר, שניסה להפסיק לעשן כמה פעמים בחייו ונפל חזרה לזה, תמיד בגלל "רק שאכטה אחת קטנה" בשלב כלשהו. הפעם, כבר מעל ארבעה חודשים אני לא מעשן והפעם בעזרתכם (אתר "כמוני" ) ובעזרת תמיכה הולכת וגוברת של קופ"ח, קבוצות בפייסבוק ואחרים אני יודע שלנצח לא אעשן יותר. לצערי במקרה הזה אני יכול להגיד שאין חכם כבעל ניסיון אז אני מניח פה את התובנות שלי:

·     * מי שמפסיק לעשן בפעם הראשונה דעו לכם – בפעם הראשונה הכי קל להפסיק לעשן. מרוב שזה קל אחרי כמה שבועות/חודשים/שנים אתם נתקלים בסיטואציה מפתה: פגישה עם חבר/ה מהעבר, מסיבה מטורפת, חופשה, אבל שלא נדע או משבר כזה או אחר, ואז אתם לוקחים סיגריה "רק אחת קטנה, זה היה קל להפסיק אז נפסיק עוד פעם". אז זהו שלא, כל פעם זה נהיה יותר קשה. פשוט אל תעשנו יותר סיגריות אף פעם!

·     * לא יקרה לעולם מצב שתתעוררו יום אחד ותהיו לא מעשנים. מעטים הפסיקו לעשן בקטע שנמאס להם, זרקו את הסיגריות וזהו - לא עישנו יותר. אם החלום שלכם הוא להפסיק לעשן ואתם לא יודעים איך להתחיל – קחו עזרה. קראו את הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר (או צפו בסרטון), קחו סדנה של קופ"ח – זה חינם וזה מלווה בתרופות יעילות מאוד להתחלה, קחו סדנה פרטית, תעשו כל דבר ותספרו לנו את זה פה. תמיכה קבוצתית עוזרת. זכרו שזה תהליך ולא מאמץ חד פעמי.

·     כאמור, להפסיק לעשן זה תהליך. אין משוכה (מכשול) שעוברים אותה וזהו – אנחנו לא מעשנים יותר. זהו תהליך בעל שלושה שלבים:

• ההתחלה  - שלושה ימים בערך. עשינו את זה! אנחנו לא מעשנים. תקופה שבד"כ מלווה באופוריה על היכולת לא לעשן, הדם מתנקה מרוב הניקוטין שבגוף ומתחיל להיגמל מהסם הנורא הזה. תקופה קלה למדי אבל קריטית להמשך.
• שלב הביניים – שלושה-ארבעה שבועות. תקופת ההסתגלות. ההתמודדות המנטלית. איך אני לא מעשן את הסיגריות ה"חשובות". אחרי ארוחה, עם חברים, בפאב, בשיחת טלפון וכד'. הסתגלות למצבים מאוד מפתים בלי הסיגריה. בראש אנחנו נאבקים בכמיהה לעישון. אנחנו מחפשים תחליפים, אולי מדבקות ניקוטין או מסטיקים, אולי תערובת עשבים כזאת או אחרת, אולי סיגריה אלקטרונית, קראתי על אנשים ששוקלים לעבור לסיגרים, נרגילה וכל מיני שרצים. הכל שטויות וניסיונות סרק. אנחנו אמורים להיגמל מכל החרא הזה. להיגמל מניקוטין, מזפת, מכל רעלני העשן למיניהם.
  תאמצו הרגלים אחרים: ספורט! בצעו הליכות, הירשמו לקבוצת ריצה, תעשו יוגה ו/או מדיטציה, נשנשו ירקות, אגוזים ושקדים. תתחילו לחשוב בריא.
  אחרי שלושה שבועות כל הניקוטין יצא לנו מהגוף ולמעשה הגמילה הפיזית הושלמה.
• שלב ה"אני לא מעשן" – שאר חייכם. זכרו שזה תהליך שלוקח כל החיים. זה עונשנו על ההתמכרות הטיפשית שלנו. הכי טוב היה לא להתחיל לעשן בכלל אבל מכיוון שזה כבר מאוחר מידי אנחנו נאלצים לשלם את המחיר. האור בקצה המנהרה הוא שזה נהיה קל יותר עם הזמן ורק צריך להיזהר מהמלכודות שבדרך. בחודשים הראשונים עדיין יש כמיהה לסיגריה אבל זה הולך ונעשה נדיר וההתמודדות שלנו עם זה יותר קלה. אבל זכרו, הסיגריה ערמומית ותחמנית. היא אורבת לנו מאחורי פינות שאנחנו לא מצפים להם. אנשים נופלים גם אחרי שנה, חמש שנים ואפילו אחרי 10 שנים של גמילה! לעולם אין מצב שתוכלו לעשן סיגריה או ג'וינט מבלי שזה יגרום לכם ליפול! למשל, הכרתי מישהי שלא עישנה יותר מעשר שנים ואז היא נפגשה עם חברת ילדות שבאה לביקור מחו"ל. ישבו בפאב כמה חברות, כולן עישנו והיא לקחה סיגריה חברתית אחת. זה החזיר אותה לתיכון, לימי העליזות של פעם עם החברות שלה. למחרת עוד אחת וגם אחרי שהחברות התפזרו חזרה לחייהן היא נשארה עם החשק האדיר לסיגריות אחרי 10 שנים שהיא גמולה! מזלה שהייתי בסביבה לתת לה בראש ולעצור את זה  בזמן. היא ממש נאלצה לעבור גמילה מחדש, בדיוק כמו שאתם עוברים עכשיו.

·     * אין תחליפים! מי שמעשן ג'וינטים צריך להיפרד גם מהם. אין לי דרך קלה יותר להגיד לכם את זה. למרות שאלן קאר אומר שהמטרה היא גמילה היא מניקוטין ולכן זה בסדר לעשן ג'וינט עם עלי חליטת צמחים, או "גרינגו" ושאר ירקות, אז אני אומר לכם שזה רק יגרום לכם להתגעגע לטבק. אין מה לעשות, טבק זה העשב הכי טעים (והיחיד) לעישון! כל התחליפים יחרכו לכם את הגרון ויגרמו לכם כ"כ להתגעגע לג'וינט נורמלי עם טבק שבסוף אתם תעשנו את זה עם טבק והנה נפלתם חזרה לעישון.אז זה הכל או כלום! פאק איט וכל החרא הזה. פאק ג'וינטים והסוטול הרמאי. פשוט זרקו הכל ותאמצו חיים בריאים. ראו סעיף קודם.

·     הפחד מהשמנה נכון בחלקו אבל הוא לא תירוץ להמשיך לעשן. זה נכון שהסיגריה משפרת את המטבוליזם (שריפת קלוריות בעת מנוחה) והפסקת עישון עולה לנו בין 3-5 ק"ג. אבל אתם לא רוצים להחליף התמכרות עישון בהתמכרות לאוכל. ההשמנה המהירה של הפסקת העישון גם יורדת מהר מאוד עם ספורט ועמידה על משמר האכילה. אם לא הייתם גרגרנים קודם אין סיבה להתחיל בזה עכשיו. תסתכלו סביבכם ותראו כמה מעשנים שמנים יש. סיגריות לא מרזות, הן מרעילות!

·     וסעיף אחרון וחביב – אל תפחדו להפסיק לעשן, אל תפחדו שלא תוכלו ליהנות מהחיים בלי סיגריה! ההיפך הוא הנכון: האוכל יותר טעים בלי סיגריה, הסקס יותר טוב בלי סיגריה, הקפה של הבוקר יותר מרענן בלי סיגריה, החופשה יותר מהנה בלי סיגריות, המסיבה יותר מטורפת בלי סיגריות, האלכוהול יותר טעים בלי סיגריות, וגם העצב יותר רטוב בלי סיגריות והאבל יותר עמוק בלי סיגריות. אנחנו בני אדם שיודעים לחוות ולהרגיש דברים ואל תתנו לסיגריות לערפל לכם את כל הנפלא הזה.

בהצלחה!